כתב: גילי חסקין; 06/09/2023
המטייל באמריקה הלטינית, שם לב מהר מאד להבדלים הגדולים בינה לבין אמריקה הצפונית.
ההבדלים נעוצים בעיקר בתקופה הקולוניאלית.
ראו באתר זה: הקולוניאליזם הספרדי באמריקה;
ראו גם: דרום אמריקה- המלצות לטיולים ולקריאה. ראשית ההתיישבות בצפון אמריקה.
הקולוניאליזם הבריטי בצפון אמריקה ארך מחצית הזמן (150 שנה) מזה של הקולוניאליזם הספרדי שבמרכז ובדרום היבשת (300 שנה). במרוצת השנים, שאחרי הכיבושים הגדולים, נוצרו בין שני החלקים הבדלים עמוקים ביותר, הנעוצים במידה רבה בתקופה הקולוניאלית.
מדוע קיים הפער הגדול?
השאלה מתחדדת לאור העובדה כי דווקא בדרום, היה פוטנציאל התפתחות גבוה יותר. לפני בוא הספרדים, היו דווקא מקסיקו ופרו מרכזי הציוויליזציה הגדולים ביבשת ומבחינת אוצרות טבע מרובים משאבי הדרום על אילו של הצפון.
צפון מול דרום:
אמריקה הצפונית הוקמה על־ידי מתיישבים מצפון אירופה. שם התפתחה "מנטליות של חריצות" גדולה יותר. בארצות צפון אירופה קיימת מסורת של חריצות. בניגוד למקובל לחשוב, אין כל קשר להבדלים באקלים.
מונופול מול עצמאות כלכלית:
ספרד קיימה פיקוח הדוק על הנעשה במושבותיה ומנעה בשיטתיות כל אפשרות לממשל עצמי והתארגנות פוליטית של ממש. לעומת זאת, המושבות האנגליות הוקמו רובן בידי חברות פרטיות, שקיבלו זיכיון להתיישבות מן הכתר. היו אלו ארגונים של בעלי מניות, שלכל אחד מחבריהן היתה זכות להשמיע את דעתו. הכתר האנגלי, לפחות בדורות הראשונים, התערב מעט מאד בנעשה במושבות, שהתנהלו בהליכים דמוקרטיים של קבלת החלטות. כאשר התברר כי חלק מהן הלכו ונעשו רווחיות מאד, כבר היה מאוחר מדי. ניסיון ההתערבות של הכתר הבריטי בנעשה במושבות הוביל למלחמת העצמאות האמריקאית.
רנסאנס מול ימי הביניים:
כריסטופר קולומבוס הגיע לאמריקה ב-1492 – שלהי ימי הביניים בספרד. אמריקה הצפונית יושבה בראשית המאה ה- 17, אחרי השיא של הרנסאנס. תקופת התגליות המדעיות מחד והספקנות מאידך. יש הטוענים כי אמריקה-הלטינית טרם עברה את תקופת ההשכלה. הם הכניסו טכנולוגיה אירופית אך מבחינה מנטלית היו שייכים לאירופה של טרום רפורמציה.
רווקים מול נשואים.
לדרום אמריקה באו רווקים שהתערבבו עם המקומיות. לצפון אמריקה באו משפחות שלמות. חשוב לציין, כי גם ההגירה לאמריקה הלטינית מרצון של הלבנים וגם ההגירה הכפויה של השחורים היו בעיקר הגירות של גברים. כך שנוצר באמריקה-הלטינית תערובת של גזעים. תופעה שאין לה מקבילות רבות בהיסטוריה והיא שעיצבה את התרבות הלטינו-אמריקאית, לפחות עד ההגירה הלבנה הגדולה במאות ה- 19 וה-20.
קתולים מול פרוטסטנטים:
ספרד פיקחה על המהגרים לעולם החדש והרשתה רק את הגעתם של אלו, שנאמנותם לכתר לא היתה מוטלת בספק. לגבי אנגליה, היווה העולם החדש שסתום ביטחון להרחקת אלמנטים לא רצויים ואף לא מנעה הגעתם של מהגרים מארצות אחרות. באנגליה עצמה, בניגוד לספרד, קמו בעקבות הרפורמציה, קבוצות דתיות, מעטות למדי, אך מיליטנטיות, שנאבקו בממסד הכנסייתי האנגליקני ונוצר בה פיצול חברתי ודתי, שלא היה קיים בספרד. עובדה זו יצרה באנגלייה ציבור גדול של מבקשי מפלט דתי. כבר לקראת אמצע המאה ה- 17, הצטיירה בעיניהם צפון אמריקה כארץ החופש, כמקום בו יוכלו להקים קהילות כרוחם.
על סיפון ה'מייפלוואר' (May flower) ב- 1620 הגיעו מתיישבים שהקימו מושבות במה שכונה לימים 'ניו אינגלנד'. הם היו פוריטנים, שהתנגדו לכנסייה האנגליקנית, בשל קרבתה הרבה לטעמם אל הקתולית.
היו אלו מתיישבים שלא בקשו לבנות באמריקה חיקוי לחברה שממנה באו, אלא להפך. הם באו להגשים חזון חברתי ודתי חדש. אמריקה יושבה על־ידי פרוטסטנטים פוריטנים, שהביאו עמם את האתוס הקלוויניסטי. הסוציולוג מקס וובר (Max Weber), בספרו "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם", טוען כי האתוס הקלוויניסטי חינך אותם לחריצות בעבודה. על פי תפיסה זו, העבודה היא שליחות דתית. דרום אמריקה יושבה על־ידי קתולים. קתולים זו דת של "עבוד כדי לחיות". פרוטסטנטים זו דת של עבודה. הרעיון הפרוטסטנטי: "אם אני עשיר סימן שאלוהים אוהב אותי". אך לא נאה להפגין את העושר, לכן משקיעים אותו. לפי מקס וובר, מכאן צומח הקפיטליזם.
האתוס הפרוטסטנטי, שיצר את ארצות הברית, נשען בין היתר על האידיאל ההומני של יאן הוס (Jan Hus)[1], ששם את הפרט מעל הכנסייה ומעל המדינה. רעיון שלא היה רלוונטי באמריקה הספרדי.
פלורליזם מול מדינה ריכוזית:
הפרוטסטנטים הביאו תפיסה פלורליסטית שרצתה לחזק את הפרט מול שרירותו של המימסד הכנסייתי / קייסרי, ובהמשך, להגן על הפרט מן המדינה. הרוח ההומניזם של יאן הוס (Jan Hus)[2], האתוס הפרוטסטנטי חינך לאינדיבידואליזם, שאינו סומך על מתווכים בדרך לגאולה. אתוס זה יצר מסורת של מרי ואי קבלת מרות מוסדית. הקתולים ובפרט הלטינים, לא חשבו על כך. ההבדל ניכר כבר בשפה: באנגלית חוק = Lawוזכות = .Rightשני מונחים שונים. בספרדית מילה אחת = .Derechoייתר על כן, מושבות אנגלייה בחוף המזרחי של צפון אמריקה הוקמו כאשר באנגליה עצמה התנהל מאבק קשה, כמעט מלחמת אזרחים, לריסון פרלמנטרי של הנטיות האבסולוטיות של הכתר. עובדה זו תרמה ללא ספק לעיצוב התודעה הפוליטית של האנגלים באמריקה וליצירת אתוס דמוקרטי.
מיסיונריות מול מולדת חדשה:
האתוס הפוריטני לא השאיר מקום לתפיסה מיסיונרית. הפוריטנים לא באו לאמריקה כדי לנצר; הם באו להקים בה 'ציון חדשה' ולייסד בה קהילות של 'קדושים חרוצים'. המתיישבים לא ביקשו להציל את נשמתם של המקומיים, אלא רק לדחוק אותם מאדמתם. לפיכך לא התפתחה כאן חברה עם תרבות כפולה של אדונים וילידים, כפי שקרה בדרום. [ייתכן גם כי האוכלוסייה האמרינידית בצפון היתה עוינת מזו של הדרום]. תפיסת העולם הפרוטסטנטית הבסיסית היא שהכנסייה היא לבנה. המקור הוא נטישת התפיסה הקוסמופוליטית הקתולית ונטישת הלטינית כשפה בינלאומית ופיתוח הכנסייה הלאומית בלשון המדינה הספציפית. כך התפתחה כנסיה לאומית מיליטנטית ולבנה העומדת בייסוד התפיסה התנ"כית של "אתה בחרתנו" וכל הייתר הם נחותים.
הערות
[1] יאן הוּס (בלטינית: Johannes Huss; 1372 –1415) היה תאולוג ומתקן דתי בוהמי. מבחינות מסוימות היה אחד ממבשרי הרפורמציה הפרוטסטנטית. בהשפעת ג'ון ויקליף קרא לתיקונים נרחבים באורחות הכנסייה הקתולית, שדחתה את הצעותיו והביאה לנידויו ב-1411. ב-1415 הועלה על המוקד במהלך ועידת קונסטנץ, אך יורשיו ההוסיטים הוסיפו להפיץ את רעיונותיו.
[2] יאן הוּס ( 1372 – 6 1415) היה תאולוג ומתקן דתי בוהמי. הגותו הניחה את התשתית לתנועה ההוסיטית בנצרות, שנקראה על שמו, ומבחינות מסוימות היה אחד ממבשרי הרפורמציה הפרוטסטנטית. בהשפעת ג'ון ויקליף קרא לתיקונים נרחבים באורחות הכנסייה הקתולית, שדחתה את הצעותיו והביאה לנידויו ב-1411. ב-1415 הועלה על המוקד במהלך ועידת קונסטנץ, אך יורשיו ההוסיטים הוסיפו להפיץ את רעיונותיו.