כתב: גילי חסקין
ראה גם: תמונות מאירלנד
ערך זה עוסק במאפיינים הפיזיים של אירלנד. לתולדות האי ראה: אירלנד בעידן המגאליתי; אירלנד של הקלטים; אירלנד בימי הביניים המוקדמים; מאבקה של אירלנד לעצמאות
באדיבות "מסע אחר"
כללי
הנופים המגוונים הם אחת האטרקציות העיקריות של אירלנד. טיול באירלנד הוא קודם כל טיול בנופים מרהיבים. החל מאגמים וביצות (Bogs) בלב האי להרים ואיונים סלעיים במערב. בין שני הקצוות הללו יש באי שטחי מרעה ירוקים ושופעים, כתוצאה מהגשמים הרבים, אבל מעט מאד יערות טבעיים.
אחת האטרקציות העיקריות היא החוף הסלעי במערב. חצאי האיים , לשונות היבשה והאיונים, נוצרו בסוף תקופת הקרח. באזור מושבות קינון ענקיות של עופות מים.
המפורסם ביותר מבין חצאי האיים הוא איברה ( Iveragh), המסלול המעגלי לאורך חופיו ידוע בשמו Ring of Kerry והוא שם דבר בתיירות העולמית, אך חצאי האיים האחרים אינם נופלים ממנו ביופיים.
הנוף של חופו המערבי של חצי האי דינגל (Dingle) , מרשים במיוחד ועובר לאורכו שביל הליכה מסומן (Dingle way), שאורכו 49 ק"מ. מהקצה המערבי של הפנינסולה ניתן לצפות באיוני בלאסקט (Blasket). בדרום מפרצים קטנים יותר וחוף יפה – אינץ' (Inch).
נוף אופייני נוסף הוא אזור האגמים סביב Lough Oughter, בעיקר באגן הניקוז של נהר Erne, וכמוהן אזורי המרעה, בעיקר למרגלות Wicklow Mountain
כינוי:
העובדה כי רוב שטחו מכוסה צמחייה ירוקת־עד, הקנה לו את השם "אי האזמרגד" (Emerald Isle). שמו הרומי הקדום של האי הוא Hibernia או Ivernia.
מיקום: אירלנד היא אי באוקיינוס האטלנטי, המערבי שבשני האיים הגדולים בצפון-מערבה של אירופה. האי נמצא בין º51 (ראש מאלין) ל- º55 (ראש מיזן), רוחב צפוני. ראש דנמור, º10 מערבה לגרינוויץ', הוא חלקה של אירופה הקרוב ביותר לאמריקה הצפונית.
בין אירלנד והאי הסמוך לו – בריטניה הגדולה – מפרידים הים האירי (שרוחבו במקום הצר ביותר אינו עולה על 22 ק"מ), התעלה הצפונית ותעלת סיינט ג'ורג'.
שטח האי:
84,421 קמ"ר, הוא האי השלישי בגודלו באירופה (לאחר בריטניה הגדולה ואיסלנד) והאי ה-20 בגודלו בעולם. אורכו (מצפון לדרום) 485 ק"מ, רוחבו (ממזרח למערב) 275 ק"מ, ואורך קו-החוף שלו 1,448 ק"מ.
חלוקה מדינית
האי מחולק בין שתי מדינות – הרפובליקה של אירלנד, אֵירֶה, המשתרעת על פני כחמש שישיות משטח האי, בשטח של 70,282 קמ"ר, וצפון אירלנד (שייכת כיום לממלכה המאוחדת-"בריטניה"), משתרעת על פני יתר האי, בחלקו הצפון-מזרחי.
האי מחולק לארבעה גלילות – קונוט (Connaught), אלסטר (Ulster), ליינסטר (Leinster) ומנסטר (Munster) – ול-32 מחוזות. מתוך תשעת המחוזות המרכיבים את אלסטר, שישה מהווים את צפון אירלנד.
על אף החלוקה הפוליטית, ישנה לתושבי האי היסטוריה משותפת ארוכה וכן שטחים רבים בהם מוסדרים חיי האי במסגרות כוללות שאינן מבדילות בין הדרום והצפון, כגון ספורט (ראגבי, כדורגל גאלי, והרלינג – שלושה סוגי ספורט מקומיים המאורגנים במסגרות חוצות גבולות), הדת והאיגודים המקצועיים.
גאוגרפיה
האי מוקף בשרשרת הרי חוף, תופסים רק את חלקו הקטן של האי. ההרים המקיפים מישור פנימי קעור שאינו עולה בגובהו על 150 מטרים מעל פני הים ומעניקים לאי צורת קערה. ההרים התרוממו בעידן גיאולוגי קדום ומשום כך נשחקו במהלך הדורות. ההרים השחוקים שבצפון הם שרידים של הקימוט הקלאדוני – מערכת של הרים שנוצרה בפלאוזואיקון התחתון. הגבוה בהרי האי הנו הקאראנטואיל (Carrantouhill) שבדרום־מערב, וגובהו 1,041 מטרים מעל פני הים.
בצפון מזרח האי משתרעת רמת אנטרים (Antrim), שחלקים גדולים שלה מכוסים בבזלות. מעל הרמה מתנשאות גבעות, המגיעות לגובה של 550 מטרים מעל פני הים. בכמה מקומות מתנשאים מדרונותיהם בתלילות מעל קוו החוף. אחת השלוחות של מעטה בזלת זה, מוכרת כ"סוללת הענקים" (Giant's Causeway), שולח לשון לתוך הים ובנוייה משושים.
זוהי תופעה גיאולוגית מיוחדת במינה. כ-40000 עמודי בזלת על קוו החוף, יוצרים מדרגות המובילות אל המים. מרבית העמודים בצורת משושים, אך ישנם גם עמודים מרובעים, מחומשים, משובעים ואפילו מתומנים. הגבוהים מבין העמודים מתנשאים לגובה של 12 מ'. העמודים הוכרזו כאתר נכס עולמי ברשימת אונסק"ו. ההסבר הגיאולוגי מוכר: זרם הבזלת התיכון, מתקרר לאטו, בקצב הנותן ללבה להתגבש בצורה הנוחה ביותר. האירים הקדמונים האמינו שהמקום נוצר על ידי הענק האגדי פין סקול, שבנה את המקום כחלק מדרך ענקית, שנועדה לאפשר לו לחצות את הים ולפגוש מעברו השני את חמדת לבו.
ראה באתר זה: וולקניזם.
הוא ברובו מכוסה בדשא ובצמחייה ירוקת־עד. שטחים נרחבים באי מכוסים בביצות כבול.
באי נחלים רבים. החשובים שבנהרות הם בארו (Baro), בלק ווטר (Black Water) ושאנון (Shanon)- הארוך בנהרות בריטניה ואירלנד – הזורם מצפון מערב לדרום, לאורך 385 קילומטרים, חוצה למעשה את האי. ביאלנד אגמים רבים שהגדולים שבהם הם: לוך ני (Lough Neagh), לוך דרג (Lough Dreg) ולוך רי (Lough Ree).
בחלקו המזרחי אין באי מפרצים רבים ולאורך מרחקים ניכרים הוא כמעט ישר לגמרי. לעומת זאת, צדו המערבי של האי רצוף במפרצים שמעמיקים לחדור ונופם קסום, והידועים והגדולים ביניהם הנם מפרץ גולווי (Galway), מפרץ דונגאל (Donegal) ומקום שפכו של הנהר שאנון, שהוא למעשה אסטואר, נחל, שמחמת שקיעתו, חדרו לתוכו מי הים. החוף בדרום מערב הוא למעשה פיורדים, מפרצים שנוצרו על ידי גלישת קרחונים.
אין באירלנד מקום הרחוק מן הים יותר מ-90 ק"מ.
ראה באתר זה: קרחונים.
הקרקע במערב קשה לעיבוד והשדות נראים כמטליות קטנות. גדרות האבן שמקיפות אותן עדיין לא ממצות את כמות האבנים הפזוורת בשטח. בדרום מערב משתרע אזור הבארן (Burren) ולו נוף ייחודי של גבעות אבן גיר, שנחשפו עם נסיגת הקרחונים לפני 15000 שנה ונשחקו על ידי המים. מכיוון שרוב המשקעים נעלמים בחללי הגיר, נראית במקום, לצד הצמחיה האלפינית, גם צמחייה ים תיכונית באזור מסומן שביל למטיילים (Burren Way), שאורכו 42 ק"מ.
בניגוד לבריטניה, אירלנד ענייה באוצרות טבע. בדרום האי ישנם מרבצי נחושת אותם הפיקו בתקופת הנחושת ויש בה עפרות ברזל מועטות ברמת אנטרים וכמויות גדולות של פחם, באיכות נמוכה יחסית לזו של בריטניה.
אקלים
האקלים באירלנד הוא אוקייני מובהק. בשל הרוחות המערביות, הוא מושפע מאוד מהזרם הצפון-אטלנטי, שהוא ההמשך הצפון-מערבי של זרם הגולף הבא מהים הקריבי. חום המים בזרם גורם למזג אוויר מתון יחסית באי. הקיץ איננו חם (בין º14 ו-º16 מעלות צלזיוס בממוצע), אם כי הטמפרטורה יכולה להגיע ל-º30 מעלות צלזיוס. החורף מתון מאד: הטמפ' ממוצעות (4º-6º), ורק לעיתים רחוקות מגיעות הטמפרטורות לקיפאון. השלג נדיר באי. מכיוון שאירלנד חשופה לרוחות האוקיינוס, יורד גשם כמעט כל השנה (275 ימים בממוצע); במערב יכול הגשם להגיע אף ל-2,000 מילימטר בשנה בממוצע, אך במזרח כמות המשקעים נמוכה יותר, ויכולה להגיע ל-1,000 מילימטרים בשנה.
חי וצומח
אדמתו של האי פוריה ביותר ומכוסה בצמחייה ירוקת־עד. בשל האקלים הנוח, הצמחייה "דרומית" באופייה ביחס לאזורים מקבילים באירופה. משום כך מוצאים באירלנד גידולים ים תיכוניים ואפילו סוב טרופיים. מצויים באירלנד כמה צמחים אמריקאיים ולוזיטניים המעידים על חיבורו של האי לייבשות אחרות, בתקופות גיאולוגיות קדומות יותר. היערות אינם רבים ושטחי דשא ומרעה מכסים את רוב שטחו של האי. כלכלתו של האי מבוססת במידה רבה על גידול דגנים, בעיקר שיפון בצפון ושעורה בדרום, אך הגידול התרבותי הנפוץ ביותר הנו תפוח האדמה. העם האירי הסתמך במשך שנים ארוכות על גידול תפוחי אדמה למחייתו; פטרייה (כמשון) שהרסה בעבר את יבולי תפוחי האדמה הובילה לרעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד.
עולם החי באי, שנותק מאירופה בתקופה קדומה, אינו מגוון ועיקרו מכרסמים ועופות. מתוך מאה מיני היונקים הנמצאים במרכז אירופה וארבעים המינים החיים בבריטניה, מצויים באירלנד רק 22 מינים. בעבר חיו באי דובים, זאבים, ואיילים גדולים, מהם השתמרו רק מאובנים. באי נפוץ גידולם של צאן, חזירים ובקר. יש לציין את העדרם של הנחשים באי. המסורת האירית מספרת כי אלו גורשו משטחו של האי על ידי פטריק הקדוש.
שלום גילי!
אני מכינה בימים אלו עבודה על אירלנד. החומר שנמצא באתר שלך מצויין ואשמח להשתמש בו בעבודתי. יש אפשרות כזו?
כמובן שאכתוב ואזכיר את אתרך ושמך בעבודתי.
אסנת 0523769010
בהחלט
שלום גילי
אנו מכינים עבודה על אירלנד ועבדותך מצויינת ואשמח לקחת לעבודתי.
מתן (פופיק נאה) 0532728112 אני פנוי להתקשר ולשוחח
מתכון מיץ תפוזים:
קח תפוזים נאים הישר מן העץ כאלה שאתה יודע שהם טריים ותחרוץ אותם היטב היטב קח מסחטה סוחטטת ותסחוט להנאתך
שלום רב, אתה מוזמן לצטט מעבודתי ותליין מראה מקום. תודה עבור המתכון המיוחד לסחיטת מיץ תפוזים.