דרך המשי הסינית

צילום: יובל נעמן

לחץ כאן: מסלול הטיול לדרך המשי –  יומן הטיול    ;  המלצות לטיול בדרך המשי -שינג'יאנג' \\ הנחיות לטיול בדרך המשי – מחוז גאנסו 

ראו גם:

כבר בתקופות קדומות, אולי אפילו באלף השני לפני הספירה, נעו סחורות ממזרח אסיה לאירופה, דרך המדבריות הצחיחים של אסיה התיכונה ורכסי גג העולם. החל מהמאה הראשונה לפני הספירה, בתקופת שושלת האן, הצליחו הסינים להבטיח שליטה אחידה על כל המרחב שנמתח בין העיר שיאן ללב אסיה ואפשרו תנועה חופשית של מסחר ער בין חלקי האימפריה השונים. דרך זו, לייתר דיוק, אלומת דרכים זו, שמשה כציר התעבורה הראשי ממזרח למערב, עליה נעו משיאן ועד איסטנבול ובחזרה סחורות, דעות ובני עמים שונים, ולארכה נצרפו אמונות וסגנונות אמנותיים. סוחרים נועזים, אנשי אמונה, הרפתקנים ואמנים עשו את דרכם ממדבריות לוהטים למעברי הרים מכוסי קרח, מול סכנות של שודדי דרכים, חיות טרף ודרכים בוגדניות.

צילום: יונתן גלוברמן

בשנות השישים של המאה ה-19 העניק הגיאולוג הגרמני פרדיננד פון ריכטהופן, לאלומת הדרכים המאובקות, את הכינוי הרומנטי ""דרך המשי". הוא ונוסעים נוספים סיפרו לעולם על שיירות קבורות בחולות המדבר, על תרבויות עתיקות שנכחדו, ועל אוצרות תרבות חבויים לאורך דרכי המסחר העתיקות. כך הוטבע המושג שעתיד היה להצית את דמיונם של אלפי חוקרים, הרפתקנים, דיפלומטים, מיסיונרים, אמנים ומטיילים שונים, ולחדש את ימי הזוהר של דרכי המסחר, שעמדו בשיממונן מאות רבות של שנים.

במשך מאות שנים נמשכו ארכיאולוגים, סוחרים, פוליטיקאים, חובבי הרפתקה ומטיילים אל האזור האדיר והעשיר של מרכז אסיה, בעקבות סיפוריהן של מובילי השיירות. גם בימינו אלו, עדיין מהדהד השם דרך המשי בטונים של מסתוריות, מיסטיות, אקזוטיקה ומעלה דמיונות של זמנים אחרים. שיירות גמלים כפולי דבשת עמוסות לעייפה, נאות מדבר, דיונות מיתמרות, סוחרים בלבוש ססגוני, המעפילים אל מעברי ההרים,  מדבריות, הרים נישאים, אנשי דת ונזירים, ותחושה של תנועה מתמדת, שינוי, גיוון ותחלופה בלתי פוסקת של תרבויות ונופים .

ההרצאה עוסקת בתולדות הסחר באזור, החל מימיה של האמפריות הקושאנית והפרתית, דרך השתלטות שושלת האן על המרחב, הזרמת הסחורות והיידע בתקופת שושלת האן ועד לנפילת חשיבותה של הדרך בעקבות גילויו של ווסקו דה גמא והעתקת מרכז הכובד אל הסחר הימי.

צילום: יונתן גלוברמן

עבור רבים, "דרך המשי" מתמצית בעיר השיירות המרשימות ברפובליקות שהתפרקו מברית המועצות: כך טביליסי שבגאורגיה, ירוון וסוואן שבארמניה, מרב (Merv) ואשחבאד שבתורכמניסטן, חיווה, בוכרה וסמרקנד שבאוזבקיסטן, אוש וקרקול שבקירגיזסטן. מקומות מרתקים בזכות עצמם.

אולם, בלהט התנועה ההמונית אל השמות החדשים, נשכחה כברת הדרך המשמעותית, החשובה והיפה ביותר של דרך המשי לדורותיה – כברת הדרך המובילה אל הרפובליקה של אויגוריסטאן, או בשמה המוכר יותר – טורקיסטאן המזרחית (Eastern Turkistan). יותר מכל מקום אחר, הרצועה המפרידה בין העיר לנג'ואו במערב לערים טורפאן, אורומצ'י וקשגאר, היא המייצגת ביותר של כל מה שהוא דרך המשי. המקום המייצג יותר מכל מקום אחר את החווייה שחוו מובילי השיירות.  דרך המשי היא מקום של מפגש. מפגש דתות, תרבויות, נופים, מסורות, אמנויות ואומנויות. זהו מפגש אתני, של עמים שונים, שהתערבו בתהליך ארוך זה אל זה, וזה מתוך זה.

זהו כור ההיתוך ודרך הנדידה של האמונות הגדולות, שעשו את דרכן בין יבשות ממדינה למדינה, תוך שהן משפיעות על האמונות המקומיות, ומושפעות מהן באותה מידה. דתות כמו בודהיזם, מניכאיזם, זורואסטריה ואיסלאם, כמו גם נצרות נסטוריאנית, יהדות ודתות סיניות עשו את דרכן ממזרח למערב, תוך שהן משאירות מאחוריהן אנדרטאות בדמות ציורים, פסלים, ניקבות חצובות ומצוירות, ציורי קיר, פיסול בתוך הרים וכו'.הטיול בדרך המשי, אם כן, הוא חיפוש אחר הגיוון, אחר התערובת האתנית, התרבותית והדתית. היא מקום של גיוון נופי, שבו המדבר, ההרים, כרי הדשא ואזורי הלס מפנים מקום אחד לשני. מקום שבו יושבי ערים נפגשים בתושבי נאות המדבר, למרגלות הרים בהם רועים שבטי נוודים את עדריהם עם תום החורף. זהו מסע אל הרי הטיאן-שאן הנישאים, מדבריות הטקלימקאן והגובי, הרי הצי-ליאן, וכמובן אל הרי הפמיר, "גג העולם", שחובקים נוף שכדוגמתו אין אלא באזורים אלו, בהם נפגשים טג'יקיסטאן, קירגיזסטאן, פקיסטאן, אפגניסטן וטורקיסטאן הסינית.

צילום: יונתן גלוברמן