נמוגה

חַשְׁתִּי אוֹתְךָ חוֹמֶקֶת מִבֵּין זְרוֹעוֹתַי,

נָמוֹגָה מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתַי.

נִסִּיתִי לְהַפְעִיל אֶת הַקְּסָמִים אֲשֶׁר לָמַדְתִּי,

לִכְתֹּב אֶת הַשִּׁירִים אֲשֶׁר יָדַעְתִּי.

הִבְטַחְתִּי הָרִים וּגְבָעוֹת,

קַנְיוֹנִים וִיעָרוֹת.

זְהַב אוֹפִיר וּפִרְחֵי בַּר –

עֲבוּר חִיּוּךְ שֶׁלָּךְ, שֶׁיַּעֲשֵׂנִי מְאֻשָּׁר.

נֶאֱבַקְתִּי עָלַיִךְ לְלֹא הֶרֶף.

הַתְּבוּסָה הָיְתָה בְּרוּרָה,

כְּמוֹ הָעֵשֶׂב הָרָמוּס בְּזִירַת הַטֶּרֶף.

גִּיַּסְתִּי לְעֶזְרָה אֶת הַיָּפִים שֶׁבַּפְּרָחִים,

אֶגְלֵי טַל, שֶׁפַע יֶרֶק וְצִיּוּץ שֶׁל צִפּוֹרִים.

מֵאֶצְבְּעוֹתַי עָלְתָה עֶרְגַּת אַיָּלִים,

מֵהַגֵּיאָיוֹת נִשְׁמְעָה נְגִינַת חֲלִילִים,

מַשַּׁק כַּנְפֵי פַּרְפָּרִים, סְנַפִּירִים הֲדוּרִים שֶׁל דָּגִים,

שׁוֹשַׁנּוֹת יָם בְּשׁוּנִית הָאַלְמֻגִּים.

רָצִיתִי אוֹתָךְ כְּמוֹ אֶת הָעֲגוּרִים.

רִחַפְתְּ מִמַּעַל כְּמוֹ בַּשִּׁירִים,

כְּמוֹ שֹׁבֶל קֶצֶף עַל הַגַּל,

כְּמוֹ אֶגְלֵי טַל.

הַחַיִּים וְהַזְּמַן שָׁטְפוּ אֶת הַכְּאֵב,

הַשְּׂרִיטוֹת הִגְלִידוּ בַּלֵּב.

יָבְשׁוּ דִּמְעוֹתַי.

וְעִמָּן מַעְיַן כְּתִיבָתִי.