בן שישים

כתב: גילי חסקין

16 באוגוסט 2017

בקר טוב מבוליביה. השכמתי לתוך מבול של ברכות.

אני בבוליביה, אחרי החגיגות המסחררות לכבוד הבתולה מאורוקיפיניה וחוגג עוד יום הולדת בניכר. את זה של גיל 22 חגגתי במזרח ארה"ב ומאז, כמעט את כולם, ציינתי ברחבי תבל. חגגתי ימי הולדת בקשמיר, בדרך המשי, באיסלנד, נורבגיה, ארצות הברית והיכן לא?

שישים זה כבר לא צחוק. זה כבר איש. פעם אדם בן שישים, נראה לי בא בימים". בבית הקברות של ספליט (קרואטיה), כתוב על אחת המצבות: "כאן קבורה הזקנה, בת שישים". אין צורך להרחיק את העדות עד למאה ה-19 בקרואטיה. אצלנו, בארץ, בתקופת המרד הערבי, נכתב בכרוזים של האצ"ל: "הערבים הורגים זקנים בני ששים".

אחד מזיכרונות הילדות העוצמתיים שלי, היה כשהייתי בן שמונה. דודי אפרים, רכוב על אופנועו, עצר לידי וסיפר לי שכתבו בעיתון שלסבי האהוב יצחק, מלאו שישי שנה. אני זוכר שעברו בראשי שני הרהורים: האחד, סבא הוא אדם מפורסם. השני – שישי זה ממש ממש זקן.

במסכת אבות (משנה אבות ה כא) כתוב:

הוּא הָיָה אוֹמֵר,

בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא,

בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה,

בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת,

בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד,

בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה,

בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף,

בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ,

בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה,

בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה,

בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה,

ופירש המהר"ל: "כי כאשר הוא זקן והכוחות הגשמיים חלשים אז כוח השכלי מוסיף יותר ויותר, וכמו שאמרו :'אין זקן אלא מי שקנה חכמה', מוכיח מזה, כי הזקן הוא שראוי אל החכמה … תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין דעתן נוספות עליהן וכל זה מפני כי בהיחלש הכוחות הגופניות, כוח השכלי גובר יותר…

.בגיל שישים לזקנה נכנס אדם לשנות שבת – שנות הנשמה ולא שנות הגוף, "וכאשר זקן הוא והכוחות הגשמיים חלשים אז כוח השכלי מוסיף יותר ויותר" ….בקיצור, המקורות טוענים שאני כבר זקן….

מספרים על ידוען שסיפר למראיין : אחרי גיל 60 סובלים מבעיית סמים", "בגילך בעיית סמים" שאל המראיין, "כן" הוא ענה, "לא זוכרים איפה שמים ת'המשקפיים, איפה שמים ת'הארנק ועוד דברים".

זה הזמן להביט אחורה בסיפוק, להיזכר בתמרורי חיי ולהתבונן קדימה בתקווה, להגשים את החלומות.

פתגם אינקאי אמר: כל יום שעובר, משתיק את הרשרוש, המבשר שאתה עומד למות". .. אני עוד לא שם, אבל מתחיל להבין את החשש מפני הזמן.

כך או כך, ארצה או לא ארצה, מפחיד ככל שיישמע, אני מתחיל היום את העשור השביעי של חיי, כפי שהתחלתי את רוב העשורים עד כה, בטיול.

נקווה שימשיך כך ותודה לכול המברכים.