בלדה לשאול המלך

כתב: גילי חסקין; 22-02-22

ראו גם: הפינה שלי – הגלבוע

ראו גם, באתר זה: מזמור לשמשון ;  סתיו וגעגוע ; קולך ; נמוגה ; נֹגַהּ ; רָחֵל ; בלדה לשאול המלך ; בקר בעמק איילון

שָׁאוּל

אֲחִינֹעַם מִיִּזְרְעֶאל, מֻשָּׂא גַּעְגּוּעַי,

דְּמוּתֵךְ לֹא מָשָׁה מִנֶּגֶד עֵינַי.

נִזְכָּר בָּךְ מְחוֹלֶלֶת בַּכְּרָמִים,

הָיִינוּ כֹּה צְעִירִים וּתְמִימִים.

אֲנִי כְּבָר גֶּבֶר בְּמֵיטַב שְׁנוֹתַי,

כָּל כָּךְ רָחוֹק מִיְּמֵי נְעוּרַי.

הָרֵי הַגִּלְבֹּעַ בְּחֻמּוֹ שֶׁל יוֹם.

שָׁמַיִם אֲפֹרִים, אֹפֶק אָדֹם,

לְמַרְגְּלוֹתַי מוֹרִיק עֵמֶק חָרוֹד.

אִכָּרִים שָׁם עֲמֵלִים לָרֹב.

הָרֵי הַגִּלְעָד מִזְדַּקְּרִים בְּגָאוֹן.

שָׁם נִצַּחְתִּי אֶת בְּנֵי עַמּוֹן.

רַגְלַי כָּשְׁלוּ, כָּבְדוּ יָדַי.

אֲנִי נִזְכָּר בִּימֵי עֲלוּמַי,

לֹא רָצִיתִי מְלוּכָה, לֹא בִּקַּשְׁתִּי שִׁלְטוֹן,

לֹא מִלְחָמָה וְלֹא נִצָּחוֹן

רָצִיתִי לִרְעוֹת צֹאן בַּגְּבָעוֹת וּבֶהָרִים

שִׁירַת צִפּוֹרִים, שְׁרִיקוֹת עֲדָרִים.

רָצִיתִי שֶׁתִּתְבּוֹנְנִי בִּגְבוּרָתִי,

לִשְׁבּוֹת אוֹתְךָ בְּאֹמֶץ לִבִּי

הֵקַמְתִּי אֶת הַצָּבָא הָעִבְרִי הָרִאשׁוֹן

בִּבְנֵי עַמּוֹן נִלְחַמְתִּי בְּגָאוֹן

הִצַּלְתִּי לַגִּלְעָדִים אֶת עַיִן יָמִין,

הֵבֵאתִי כָּבוֹד לִבְנֵי בִּנְיָמִין

בִּצְבָא הָאוֹיֵב הִפַּלְתִּי חֲלָלִים,

וַעֲדַיִן, נֶחְבֵּאתִי אֶל הַכֵּלִים.

חַרְבִּי לֹא שָׁבָה  רֵיקָם; קַשְׁתִּי, לֹא נְסוֹגָה אָחוֹר.

לִבְנֵי עַמִּי קָרָאתִי דְּרוֹר.

לֹא הִרְבֵּיתִי סוּסִים, לֹא הִרְבֵּיתִי נָשִׁים,

הָיִיתִי מֶלֶךְ שֶׁל אֲנָשִׁים.

הִכֵּיתִי עַמּוֹנִים בְּיָד רָמָה

אִחַדְתִּי שְׁבָטִים לְאֶגְרוֹף שֶׁל עָצְמָה

נָשָׂאתִי עִמִּי חֶרֶב, אַשְׁפָּה שֶׁל חִצִּים

אַךְ לֹא הָיְתָה לִי קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים.

הַנָּבִיא הַנִּרְגָּן מֵרֵר אֶת חַיַּי

דָּוִד אוֹתוֹ טִפַּחְתִּי, חָתַר תַּחְתַּי.

הָרוֹאֶה וְהַמּוֹרֵד נִצְּחוּנִי

עַד עָפָר הִשְׁפִּילוּנִי

צִבְאוֹת הַפְּלִשְׁתִּים עִם נֶשֶׁק בַּרְזֶל,

דָּוִד מְנַגֵּן וְנוֹאֵף, לִמְשֻׁבָתִי צוֹהֵל.

בְּנִי יוֹנָתָן כָּרוּךְ אַחֲרָיו

מִיכַל בִּתִּי נָפְלָה לִזְרוֹעוֹתָיו

גַּם יָדַי בָּגְדוּ בִּי כְּשֶׁאָחַזְתִּי בַּחֲנִית

שֶׁאֶת הָאִיּוּם הַזֶּה רָצִיתִי לְהַצְמִית

הֵיכָן הָאִישׁ שֶׁהִכָּה בְּרִבְבוֹתָיו?

זֶה שֶׁבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָהוּ אַחֲרָיו

בֵּין הַחֲלָלִים נִמְצָאִים בָּנַי

וְאִלּוּ דָּוִד חָבַר לְאוֹיְבַי

הוּא גַּם עָתִיד לְהַכְרִית אֶת זַרְעִי.

לְהַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי פְּרִי אַהֲבָתִי.

אוֹחֵז בַּחֲנִיתִי בְּמוֹ יָדַי

רוֹצֶה רַק לָנוּחַ וּלְשַׂחֵק עִם נְכָדַי

בִּמְקוֹם זֹאת יוֹצֵא לִקְרָבוֹת,

לֹא כְּמוֹ הָאַדְמוֹנִי שֶׁמְּשׁוֹטֵט עַל הַגַּגּוֹת

עֵמֶק חָרוֹד לוֹהֵט לְרַגְלַי,

צְלָלִיּוֹת שְׁחֹרוֹת מִתְקָרְבוֹת עָלַי

עַל הַמִּדְרוֹן מְטַפְּסִים הָעֲרֵלִים,

בָּאוּ לְפַשֵּׁט אֶת הַחֲלָלִים.

לְצִדִּי רַק נַעַר מִבֵּית עֲמָלֵק.

גַּם הוּא מְהֻרְהָר, חָרֵד שׁוֹתֵק.

אֲנִי נִזְכָּר בְּיָמִים אֲחֵרִים

אֶת עֶדְרִי הוֹבַלְתִּי לְרַגְלֵי הֶהָרִים

לִשְׁמֹעַ שְׁרִיקוֹת עֲדָרִים

פִּרְחֵי אָבִיב, צִפּוֹרִים פַּרְפָּרִים.

עוֹצֵם אֶת עֵינַי, וְחוֹשֵׁב עָלַיִךְ

מִתְבּוֹנֵן עָמֹק לִשְׁמוּרוֹת עֵינַיִךְ

הָיִית הַמָּגֵן שֶׁלִּי אֲחִינֹעַם מִיִּזְרְעֶאל

שֶׁכָּךְ נִפָּרֵד, מִי פִּלֵּל מִי מִלֵּל.

ראו באתר זה: דמותו של שאול המלך; סופו של שאול המלך; סיור בעקבות שאול המלך