גילי חסקין
כתב וצילם: גילי חסקין.
בחבל פטגוניה נפגשים הקצוות הבלתי אפשריים כמעט של מראות הנוף המופלאים ביותר עם המשמימים ביותר: גושי קרח כחלחלים וצוקי גרניט המזדקרים בתלילות מעל ישימון חדגוני. לא מדויק. אפשר למצוא המון קסם גם בישימון. זהו מדבר מיוחד במינו, הנחרץ לפתע על ידי ערוצים בצבע ירוק "חלבי" של נחלים, הניזונים ממימי הקרחונים, ומעניקים לצייה חזות סוריאליסטית כמעט. זוהי למעשה ערבה, בה נראים להקות של ניינדו, ארמדיליו, מארה (מכרסם הדומה לארנב, בגודל של כלב ממוצע) וגואנקו. מדבר בו נקטעת הנסיעה המשמימה לעתים על ידי מפגשים עם מקומיים בגרסה ארגנטינית של "קפה בגדד". שם נראים הגָאוּצ'וֹס, רועי הצאן של פטגוניה, שדם אינדיאני זורם בעורקיהם של כמה מהם, וחלקם הגיעו אל החוות המבודדות בנסיבות שהשתיקה יפה להן.
* לפרטים על הרצאה בנושא פטגוניה לחצו כאן.
הטיול
טיולינו יתרכז סביב האגמים לאגו וויידמה (Lago Viedma) ולאגו ארגנטינו (Lago Argentino). זהו ליבו של פראק הקרחונים לוס גלאסיארס (P.N. Los Glaciares), מאסיב ענק של סלעים קריסטליניים, אגמים וקרחונים, שהטורס דל פייני הצ'ילאני הוא למעשה קצהו הדרומי.
פארק לאומי זה מכסה שטח של 6,000,000 קמ"ר של הרים, קרחונים ואגמים, בשטחה של פרובינציית סנטה קרוז (Santa Cruz Province) בדרום ארגנטינה. רוב הפארק בלתי נגיש למבקרים, למעט שני אזורים – אזור פיץ רוי ליד העיר צ'לטן(ראה בנפרד), ואזור פריטו מורנו שליד קלפטה. בשטח הפארק יש 356 קרחונים, מתוכם 13 מוגדרים כקרחונים גדולים, או "חשובים", בלשון הארגנטינאים.
נקודת המוצא היא העיירה קלפטה (Calafate), הקרויה על שמו של שיח, שגרגיריו הכחלחלים ניתנים למאכל. זוהי עיירה קטנה, שאיננה נהנית מסביבה מרשימה כמו ברילוצ'ה, אך משהו מקסמה המרוחק של פטגוניה ניכר בה. ניתן לנצל שעה של זמן לשוטטות לחוף האגם ולצפייה בעופות המים, בעיקר בשמורת לגונה נימץ (Laguna Nimez), לגונה לא גדולה הנמצאת במרחק של כק"מ ממרכז העיר, ליד אגם ארגנטינו, בה ניתן לראות ציפורי מים רבות.
קיים מסלול הליכה מעגלי נוח מאד סביב ללגונה שאורכו כ-500 מטרים. בכניסה לשמורה ניתן לראות תמונות של הציפורים החיות בלגונה, כדי לזהותן במהלך ההליכה.
קלפטה היא בסיס מאד נוח לטיולים בסביבה. יש בה חנויות יפות, מסעדות משובחות, ובשנים האחרונות הוקמו מספר מלונות טובים, חלקם מפוארים.
הגעה
ההגעה הנוחה ביותר היא בטיסה מאושואיה (Ushuaia) שבארץ האש, או מבואנוס-איירס. אם הטיסות מלאות ניתן לטוס (או לנסוע) אל ריו גייגוס (Rio Gallegos) שלחוף האטלנטי, ולנסוע ארבע שעות מזרחה אל קלפטה. ישנם מטיילים המגיעים לכאן מצפון, בכביש מספר 40, מכיוון לאגו בואנוס איירס, אליו הגיעו לאחר שנסעו ב-Carretera Austral הצ'ילאנית, מפורו מונט ועד אגם חואן קררה (Lago Carrera), הנקרא "אגם בואנוס-איירס" בפי הארגנטינאים. כמו כן, ניתן להגיע לכאן משמורת טורס דל פייני (Torres del Paine) שבדרום צ'ילה, דרך מעבר הגבול של Cerro Castillo. הנסיעה אורכת כ- 7-8 שעות, כולל מעברי הגבול.
מלונות ומסעדות
בשנים האחרונות נפתחו מספר בתי מלון חדשים בקלפטה, אולם נדמה לי שהמלון הטוב בעיר, משילוב נתוני המיקום, האיכות והמחיר הוא מלון Los Alamos.
המסעדות הטובות בעיר: Los Alamos, Michel Angelo, La Tavleta
מסעדה זולה, אכול כפי יכולתך, במחיר של פחות מ-5$:
Parrilla Libre, 9 de Julio Y Gdor. Gregores, tel: 492440
הפיצה הטובה בעיר: La Lechuza, Av. Libertador Y 1 de Mayo, tel: 491610
סיורים
מרבית הסיורים הללו רכובים ונמכרים על ידי כל סוכנות נסיעות בקלפטה או בואנוס איירס
1. פריטו מורנו (Perito Moreno) – קרחון ענק ששטחו כשטח העיר בואנוס איירס. מ-1917 ועד 1989 הוא התקדם לעבר האגם, וסכר את אחת מזרועותיו. המים שגאו יצרו לחץ על מחסום הקרח והיכו בו במשך כשלש שנים, עד שהר הקרח היה מתמוטט בקולות נפץ אדירים וחוזר חלילה. בינתיים נוצרה מנהרה המנקזת את המים והתופעה פסקה. בשנת 2004, התקדם הקרחון וחסם פעם נוספת את מעבר המים. מראה הקרחון המתרומם מעל המים לגובה של 80 מ' הינו חזיון מרהיב. המרחק מקלפטה עד לקרחון הוא 80 ק"מ, אך יש לחשב שעתיים ורבע של נסיעה עד לנקודת התצפית הראשית על הקרחון, כולל עצירות בכניסה לפארק (שם מפה גדולה להמחשת התופעה, ושירותים) ובתצפית. הביקור בקרחון פריטו מורנו אפשרי עם אוטובוס, מונית או רכב פרטי. בכניסה לפארק יש לשלם דמי כניסה בסך 20 פסו לאדם. ישנן מספר חברות המפעילות מיניבוסים לקרחון, ובדרך כלל יתלווה מדריך דובר אנגלית לאוטובוס, למרות שהמידע אותו יספק המדריך איננו נרחב. האוטובוסים עוזבים בדרך כלל סביב השעה 09:00 בבוקר, מאפשרים ביקור של כ-4 שעות בקרחון, ואז חוזרים. המחירים יכולים לנוע בין 25$ ל-35$ לאדם, לא כולל מחיר כניסה לפארק ומזון (ניתן לקנות בקפיטריה הקטנה שבמקום או להצטייד באחת המכולות שבעיירה). אפשרות נוספת היא נסיעה במונית (כ- 40-50$ לזוג), ולצאת ב-07:30, לפני גלי התיירים. אפשרות אחרת היא לנסוע הלוך עם מונית, לישון לילה בחניון באזור, ולחזור למחרת עם האוטובוס. בסביבת הקרחון יש אזור קמפינג, בו ניתן ללון, אך ההגעה אל אזור הקמפינג דורשת הליכה ארוכה מהקרחון.
מומלץ ללכת ברגל ב-Camino del la costa. מסלול הליכה בן שעה ורבע מהאכסניה (וקמפינג), הנמצאת ממערב, עד לאתר התצפית המרכזי שעל הקרחון.
משרדי הנסיעות בעיר מציעים מיניטרקינג (Minitrekking): סיור אטרקטיבי הכולל שייט לצדו השני של האגם, ומסלול הליכה מרשים, המאפשר תצפית על זוויות אחרות של הקרחון. במקום מודדים קרמפונים ויוצאים למסלול הליכה מרהיב על הקרחון, האורך כשעתיים, ומקנחים בשתיית ויסקי. מחירו של הסיור כ-60$. הסיור אינו קשה ומבחינה זו שווה לכל נפש. הסיור מתבצע בבקר ואחר הצהריים. מומלץ לצאת לסיור השני, לאחר שכבר עיכלתם את חוויית הקרחון. אם יוצאים קודם למיניטרקינג, התצפית על הקרח מאבדת מקסמה.
צילמה: אפרת נקש.
2. שייט לקרחון אופסלה (Upsala) ובהיה אונלי (Bahia Oneli) – קרחון אופסלה (Upsala) הוא הקרחון הגדול ביותר בדרום אמריקה (פי שלוש מקרחון פריטו מורנו). אורכו 60 ק"מ, ורוחבו 10 ק"מ. אין אפשרות להגיע אליו ברכב או ברגל, אלא אך ורק בשייט יקר וממוסחר להפליא, אך מרהיב מאין כמותו, בין גושי הקרח (Tempanos) הצפים באגם. השייט יוצא מנמל פונטה בנדרס (Punta Bandera), הנמצא כ-47 ק"מ מאל-קלפטה. לאחר שעה וחצי של שייט, עוצרים מול קרחון אופסלה. משם ממשיכים אל מפרץ הנקראBahia Oneli והולכים רגלית, כ-20 דקות אל אגם אונלי, בו נפגשים שלושה קרחונים, והוא מלא כולו בגושי קרח. במקום מסעדה, אך נראה לי לא נכון לבזבז את השעתיים היקרות הללו על ארוחה יקרה. נכון יותר לאכול סנדוויץ' מול האגם וללכת לחופו. משם ממשיכים אל קרחון ספגזיני המרשים, שגובהו מגיע עד 135 מטרים. זהו טיול יקר, שמחירו 105$. משך השייט הוא כ-10 שעות.
3. שייט אל אסטנסיה כריסטינה (Estancia Cristina) – שייט אלטרנטיבי, העוצר אף הוא מול קרחון אופסלה, אך במקום לעגון במפרץ אונלי, ממשיך אל צדו הצפוני של אגם ארגנטינו ועוגן בחווה בשם אסטנסיה כריסטינה. המטיילים יוצאים משם לטיול ברכבי 4X4, המטפסים על הרכס, משם צועדים ברגל כחצי שעה לתצפית על קרחון אופסלה ממעוף הציפור. הסיור מסתיים בסיור בחווה ובארוחה דשנה. המחיר דומה.
4. סיורים נוספים בסביבת קלפטה – משרדי הנסיעות מציעים סיורים למערה, בה שרידי ציורים של האדם הקדמון, או ביקור בחווה לגידול צאן. נראה לי מיותר.
5. אל צ'לטן EL Chalten – שמורת צוקים וקרחונים הנמצאת מצדו הצפוני של אגם ויידמה, ובה גושי גרניט עצומים, קרחונים תכלכלים ואגמים קסומים. הבולטים מבין ההרים באזור הם הר טורה (Cerro Torre), שגובהו 3,102 מטרים מעל פני הים ואל צ'לטן – גוש גרניט עצום שגובהו 3,405 מטרים מעל פני הים. זהו צוק מרהיב המזדקר לגובה אנכי של 2,200 מ' ומשמש כסמלה של הפרובינציה סנטה קרוז. זהו מראה של הוד נורא. חסרונו של המקום המופלא הזה הינו ריחוקו מקלפטה (4 שעות נסיעה במכונית, 5 שעות באוטובוס), ומזג האוויר. בחורף הגישה חסומה בשל שלגים כבדים ובקיץ הצוקים מכוסים תכופות על ידי עננים. במקרה כזה כדאי לצאת לטיול באזור על גבי סוסים ולהמתין ליום טוב יותר.
המקום נקרא בעבר סרו פיצרוי (Cerro Fizroy), על שמו של אדמירל אניית הוד מלכותו ביגל. בראשית שנות ה-80 של המאה ה- 20 שנה המקום היה שומם, אך מכיוון שהצוק וסביבתו נתבעו על ידי ממשלת צ'ילה, הקימה ארגנטינה במקום יישוב, המחזק את בעלותה על השטח. עם הזמן צצו בשטח אכסניות ומסעדות רבות. ההגעה: ברכב שכור או באוטובוס היוצא מדי יום מקלפטה. בפיצרוי: מומלצת האכסניה El Condor de los Andes. במקום שותף ישראלי בשם Meke. אתר האכסניה: www.condordelosandes.com
דואר אלקטרוני של מקה: [email protected]
המסלולים הפופולריים הם:
א. סרו טורה (Cerro Torre): צוק אנכי המזדקר מעל אגם בשם זה. הסיור כולל חציית נחל, טיפוס על גבי מורנה והליכה מערבה לכיוון הצוק. החזרה באותה דרך. טיול לא קל, האורך שלש שעות הליכה לכל כיוון.
ב. לאגונה דה לוס טרס (Laguna de los tres): זהו טיול רגלי, המיועד למיטיבי לכת בלבד. הליכה בת כארבע שעות עד למורנה קרחונית; משם, טיפוס קשה, האורך כשעה בעלייה תלולה על המורנה, עד לאגם יפהפה; משם תצפית נהדרת על צ'לטן ועל לגונה ירוקה בשם לגונה סוסיה (Laguna Sucia, מילולית: האגם המלוכלך).
ג. המסלול המשולב: ניתן לצאת לטרק בן שלושה–חמישה ימים, המשלב את שני המסלולים. נראה לי נכון יותר לשוב ללינה באחת האכסניות, ולהימנע מנשיאת הציוד הכבד על הגב. להלן המלצה למסלול נינוח בן ארבעה–חמישה ימים:
יום 1: יציאה מצ'לטן, וטיפוס לאורך השביל המוביל עד למחנה פוינסנוט (Campo Poincenot) למרגלות הר פיצרוי; לינה במחנה.
יום 2: עליה לפני הזריחה אל לגונה דה לוס טרס (Laguna de los Tres), כדי לראות את הזריחה, שבמזג אוויר טוב צובעת את ההר באדום וכתום, תופעה הנקראת "זריחת האש – Amanecer del Fuego". הנופים הנשקפים מן הלגונה הינם מדהימים. חזרה; לינה באותו המחנה; אפשר בקלות יחסית לבצע יומיים אלו ביום אחד, בפרט אם מזג האוויר יפה ואין לדעת מה ילד יום.
יום 3: הליכה אל לגונת פיידרס בלנקס (Laguna Piedras Blancas), אליה גולש קרחון יפיפה; חזרה למחנה ללינה.
יום 4: קיפול המחנה, והליכה אל לגונה טורה (Laguna Torre); לינה במחנה ד'אגוסטיני (Campo D'agostini).
יום 5: הליכה לאורך לגונה טורה לתצפית על קרחון טורה ועל הר טורה; חזרה ללינה בצ'אלטן.
ד. הקרחון היבשתי (Yello Continntal) – טיול רגלי קשה האורך שבוע ימים, וכולל מראות נוף מרשימים. הטיול מחייב ציוד מתאים להליכה על הקרח ומדריך המכיר היטב את השטח. לשם כך יש לצאת לסיור מאורגן.
ה. קרחון ויידמה (Ventisquiero Viedma) – טיול רגלי לא קל האורך יומיים, ומחייב לינה בשטח, אל הקרחון הגולש אל קרחון וויידמה. ניתן לצאת אליו גם ברכיבה על סוס.
6. אסטנסיה הלסנפורגונס Estancia Helsenforgos– מכביש מספר 40, העובר בצידם המזרחי של האגמים, פונה דרך שאורכה 80 ק"מ, לאורך חופו הדרומי של אגם ויידמה. המקום, שנקרא בעבר Canal Viedma, הינו מפרץ של האגם, ונחשב לפראי ושומם. בינתיים נבנה בשטח מלון מפנק. ההגעה למקום ברכב שכור (רצוי ג'יפ) או ברכב של המלון. ניתן לשכור חדר במלון דרך משרדי הנסיעות בקלפטה. האירוח כולל תחבורה מקלפטה ואליה. המלון מציע שייט אל אגם ויידמה. כמו כן יכול לשמש כבסיס להליכה רגלית למסלולים באזור. במקום אפשר לקבל מידע על מסלולים רבים. מסלול יפה בן שלש שעות הוא לאגם הכחול (Laguna Azul).
7. אסטנסיה כריסטינה – זו חווה חקלאית הנמצאת מצדו הצפוני של אגם ארגנטינו. מכיוון שעסקי הצמר שקעו, מנסה החווה להתפרנס מתיירות. בנוסף לשייט שהוזכר לעייל, יש באזור מסלולי הליכה רבים המוכרים ליודעי ח"ן בלבד. ניתן להתעניין במשרדים בקלפטה או להעז, להגיע לחווה עצמה ולשאול שם.
8. הטיול הגדול – שבוע של הליכה רגלית מאגם ארגנטינו לאגם וויידמה, היינו מאסטנסיה כריסטינה לאסטנסיה הלסנפורגוס. זהו טיול בלתי שגרתי, מפרך, שכותב שורות אלו טרם עשה בעצמו. יש לחפש מידע בקלפטה או בפיצרוי.
אחת החוויות הזכורות לי לטובה מאזור 'אל צ'לטן', מהימים בו נקרא עדיין 'פיצרוי', הוא בוקר קסום, בו השמיים נצבעו בצבע וורדרד. לא כתום עז כמו בערב אמש, אלא וורוד של ממש. המטיילים שהדרכתי ואנוכי הבטנו נרגשים בצבע הקסום, ובאצבעות הגרומות ששלחו הצוקים לתוך השמיים, שנצטבעו להם לפתע בגוון סוריאליסטי שכזה. האצתי במטיילים לעלות לאוטובוס. אך באותו רגע הופיעה בעלת האכסניה, שהיתה אז האכסניה היחידה במקום, והכריזה "No Sale", היינו – לא יוצאים. לשאלתי הצביעה בהתרגשות על השמיים ואמרה: "קולור דה סלמון", היינו, צבע הסלמון. לטענתה, בכל שנה, ישנם ארבעה בקרים כאלו בלבד. "נוֹ סָאלֶה", חזרה בהתרגשות, ספק בבקשה, ספק בפקודה.
"ממתינה לנו ארוחה בריו גייגוס" אמרתי בניסיון להיחלץ מהאירוע המביך. "ארוחה עליי", השיבה בהתרגשות. כמובן שירדנו מהאוטובוס וכמובן שיצאנו למסלול הליכה בן מספר שעות, כשעינינו בולעות ברעבתנות ובהשתאות את המראות הנשגבים כל כך. לאחר ששבנו נפעמים, ישבנו לסעודה מאולתרת. לשאלתי הסבירה שביום כזה אסור לעזוב את המקום, אפילו לא להישאר בבית, יש לצאת לכיוון ההר. למה? לא ידעה לומר. "מזל רע" השיבה ולא בארה. מתברר כי בימים ההם, טרם שפיצרוי הגיע לאזור, היו הילידים עובדים את הצוק הנאדר של צ'לטן כאלוהות רבת עוצמה. יום נדיר שכזה היה להם אות משמים, שיש לצאת לכיוון ההר, לתפילה או קורבן. בני הטהולצ'ה אינם עוד. באותם ימים, לא הכירו המקומיים את השם "צ'לטן", שחודש רק מאוחר יותר, אך משהו מהמנהג שרד בקרב החוואים וצבע הסלמון עדיין מופיע לעתים ועדיין מעורר תחושה שמימית בקרב כל רואיו.
הגעתי למאמר בזכות השיר של להקת אמריקה a horse with no name שיר ממש יפה ובאחד הבתים יש את המשפט שהמדבר הפך לים .חיפשתי בגוגל אזורים כאלה ותופעות מיוחדות והתשובה נמצאה במאמר שלך על פטגוניה. אשמח לקבלת עידכונים על טיולים במחירים טובים למייל שלי . יום נעים שרונה.
שלום אשמח לשמוע על תאריכים לטיול קבוצתי בהדרכתך בינואר 09 עלויות מסלול ומספר אנשים בקבוצה . תודה
בינואר פברואר 2008 הייתי בארגנטינה, ברזיל וצ'ילה, חפשתי חומר להשלים את התמונות שצלמתי. אני מכינה לעבודה מצגת.
כמעט את כל התמונות יש לי. חסר לי חומר נלווה לפטגוניה, ברילוצ'ה