איילי הצפון
כתב: גילי חסקין
אנו נתקלים באייל הצפון, בטיולים ללפלנד, לנורבגיה, לאלסקה, לסיביר, לאיסלנד ולאי שפיצברגן. גם בסאות' ג'ורגי'ה
אייל הצפון הוא מין במשפחת האיילים (Cervidae), תת סדרה מעלי גרה (Ruminantia ) סדרת מכפילי פרסה Artiodactyla. משפחה של שסועי פרסה ומעלי גירה.
משפחת האייליים
מאפיין המשפחה הוא: קרניים גרמיות הנושרות מדי שנה.
סימני היכר נוספים הם :
1. ניבים גדולים בלסת העליונה.
2. בלוטות לפני העיניים, בין הטלפיים ועל כף רגל אחת. הן מפרישות מיץ ריחני – אמצעי קשר בין האיילים לבין עצמם.
משקלו של זכר בוגר נע בין 9 ל-800 ק"ג לפי המין. הקטן ביותר הוא הפודו (Pudu) הדרום אמריקאי והגדול ביותר הוא אייל הקורא Alces( או Moose). צבע הפרווה בדרך כלל חום. הצעירים מנוקדים לעתים בלבן. לכל רגל ארבע פרסות אשר השלישית והרביעית גדולות ונושאות את משקל הגוף. לראשונה ולשנייה יש פרסות קטנות. הזנב קצר. האיילים בולטים בקיץ בקרניהם הארוכות (אם כי לשני מינים: אייל המושק (Moschus), אייל המים הסיני (Hydropotes) הקרניים נעדרות. קרניים צומחות אצל הזכרים בלבד, למעט אייל הצפון (Rangifer) שאצלו צומחות קרניים לשני המינים. למינים הפרימיטיביים שבמשפחה יש קרניים קטנות, ישרות ולא מסועפות. בארץ חי , עד למאה ה-19, אייל הכרמל, שנכחד בגלל צייד.
הקרניים שהם אמצעי האבחנה החשוב בין המינים, בעצם אינן קרניים. אין הן מורכבות מחומר קרני אלא הן תוספות גרמיות על עצמות המצח של הגולגולת. הן עצם מוצקה ללא חלל ומח. באזור הממוזג גדלות הקרניים כבליטות של רקמת חיבור, אשר לה רשת מסועפת של כלי דם. הקרניים מתחילות להתפתח כשהן מעוגלות ורק מאוחר יותר הן מסתיימות בחוד. בתקופה זו הבליטות הן רכות ומכוסות עור דק ועדין. האייל מקפיד שלא תתחככנה בעצמים בולטים. גידולן מותנה באספקת סידן וזרחן. חומר חיוני נוסף הוא הטסטוסטרון – הורמון המין הזכרי המופרש מהאשכים לכלי הדם. בסוף הקיץ מגיעות הקרניים לאורכן המרבי. אספקת הדם מצטמצמת ותהליך ההתגרמות מסתיים. העור הדק מתייבש והאיילים מחככים את הקרניים בענפים כדי להסיר מהן את העור הבלה. לאחר הסרת העור משמשות
הקרניים כסימן מין משני והן מופעלות במאבקים בין הזכרים. הקרניים נושרות בין ינואר לאפריל (עם סיום עונת הרבייה. הן למעשה נדחקות על ידי הקרניים החדשות שמתחתיהן. הקרניים הראשונות צומחות בגיל שנה-שנתיים. הן ישרות ולא מסועפות. הן נעשות גדולות משנה לשנה עד שהן מקבלות את הצורה המתאימה
האופיינית למין. הקרניים סימן מין משני – עקרון ההכבדה. צורת הקרניים מבטיחה מינימום פגיעה ביריב שהוא גם חבר בלהקה. כנראה כי אייל הקורא האירי – האייל הפרימיטיבי הענק של ביצות הכבול- עבר מן העולם רק בשל הממדים העצומים של קרניו (אורך 2.7 מ' ומשקל 75 ק"ג). צורת הקרניים וגודלן מושפעות גם מתנאי המזון. כאשר האיילים מקבלים מזון עשיר בחלבונים, ויטמינים ומינרלים, גידול הקרניים חזק. בדרום-מזרח אסיה ובצפון אפריקה, נחשבות הקרניים בעת צמיחתן כשהן מכוסות בעור, כיעילות להגברת כוח הגברא.
בשלב זה הן אכן מכילות טסטוסטרון – הורמון המין הזכרי. הנקבות קטנות מן הזכרים ובעלות מבנה גוף עדין יותר. צוואריהן דקים יותר וכיסוי הפרווה סביב הצוואר דליל יותר. האיילים הם בעיקר בעלי חיים של אזורים לחים. חיים בביוטופים שונים: יערות, טונדרה ארקטית ואזורי שיחים וביצות. לקיבת האייל ארבעה מדורים. האיילים אוכלים עשב, קליפות עצים, עלים וחומר צמחי אחר. רוב המינים חיים בקבוצות. רק אייל הכרמל ואייל קורא הם יחידאים. האיילים מיטיבים לשחות. כמה מינים נודדים בקביעות בעונות מסוימות. רבייה: הזכרים נלחמים ביניהם כדי לכבוש נקבות. יש והקרניים נשברות בעת המאבק. יש והן מסתבכות עד שהאיילים מתים ברעב ובצמא. מלחמות נמנעות כאשר זכר מעריך את כח יריבו. [במינים אחדים (כדוגמת אייל אדמוני) מכריזים הזכרים בשאגות על תחום המחייה]. העופרים נולדים בראשית הקיץ. משך ההיריון כ-160 יום. מספר הוולדות בשגר 1-2.
האיל (בקמץ) מוזכר במקרא 22 פעמים. להבדיל מהאיל, בחיריק, אם כי לעתים קרובות המפרשים החליפוהו בצבי. שהוא הזכר בכבשים. האייל הוא גם סמלה של ארטמיס, אלת הצייד היוונית.
אייל הצפון:
אייל הצפון (שם מדעי: Rangifer tarandus) הוא אייל החי באזורים הארקטיים ובאזורי הטונדרה הצפוניים של אירופה, אסיה ואמריקה.
באנגלית קיימת אבחנה לשונית בין אייל הצפון בצפון אמריקה, אשר קרוי קאריבו (caribou, מילה שמקורה הוא בשפת המיקמק) לבין זה שבצפון אסיה ואירופה המכונה ריינדיר (Reindeer), אך מדובר באותו בעל חיים. אייל הצפון יוצא דופן בין מיני האיילים, שכן הוא המין היחיד אשר עבר ביות.
ניתן למצוא את אייל הצפון במספר אזורים: בצפון סקנדינביה, באי שפיצברגן, בחלקים האירופאיים של רוסיה, ובכלל זאת בצפון רוסיה ובנוביה זמליה; בחלקים האסיאתיים של רוסיה; בצפון מונגוליה; צפון מזרח סין ועד לאוקיינוס השקט; בצפון אמריקה; בגרינלנד, קנדה ואלסקה. עד תחילת המאה ה-19 היה ניתן למצוא איילי צפון בדרום מדינת איידהו בארצות הברית. ב-1952 החל מבצע להחדרת איילי צפון לנופי סקוטלנד, שמהם נכחד ככל הנראה במהלך המאה ה-10. בנוסף, בתחילת המאה ה-20 הובאו איילי צפון לאיי ג'ורג'יה הדרומית וקיימים שני מרכזי פעילות שלהם על האיים (המופרדים באמצעות קרחון). מספר איילי הצפון באיי ג'ורג'יה מוערך במספר אלפים וסמל איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים מכיל גם אייל צפון.
גודלם של איילי הצפון שונה ממקום למקום. היקף הראש נע בין 120 ל-220 סנטימטר, וגובה הכתפיים בין 90 ל-140 סנטימטר. משקלם של איילי צפון נע בין 60 ל-300 ק"ג. פרוותו של אייל הצפון מעובה וארוכה, וצבעה חום-אפור-כהה או בהיר, בעיקר בקרב איילים מבויתים; ובחורף בהירה יותר מבקיץ. קיים סוג של קאריבו – ה"פירי קאריבו" (Peary), שצבעו כמעט לבן לחלוטין במשך כל השנה. הצבע הבהיר מסווה את איילי הצפון טוב יותר. מתחת לפרווה, קיימת שכבת מגן נוספת של "צמר תחתי", אשר מגנה על איילי הצפון מפני מזג האוויר הארקטי.
בניגוד לייתר הסוגים, כאן גם לנקבה קרניים, אך הן פחות מסועפות מקרני הזכר. אייל הצפון מצטיין בפרסות אחוריות רחבות ובפרוותו העבה, שמתחת לצוואר יש לה רעמה עבה. איילים אלו חיים בעדרים גדולים, נודדים בעדרים גדולים על פני מרחקים גדולים.
תזונה:
העונה 'חשופת הקרקע' בלפלנד (The bare ground season) קצרה ואורכת כ-160 יום. במהלכה איילי הצפון אוכלים בעיקר עשבים שונים, עלים ושיחים. בסוף הקיץ ובסתיו עוברים האיילים לאכילת פטריות – מקור חלבוני חשוב במסגרת ההכנות לקראת החורף הארוך, בו מציאת אוכל עלולה להיות משימה קשה. במהלך החורף ניזונים האיילים בעיקר מ Cladonia- המכונה "טחב איילי הצפון". אילו חזזיות, הגדלות לאט מאד, חסרות שורשים אך אוספות נוטריינטים מן האוויר, הגשם והשלג, וקולטות אותם ביעילות של ספוג. החזזיות ידועות כביואינדיקטור טוב למדד זיהום האוויר. הן מסוגלות לספוג מזהמים שונים בכמויות גדולות בהתאם לרמת הזיהום.
אסון צ'רנוביל: ב-26/4/86 התרחשה תאונה גרעינית בכור מס' 4 בצ'רנוביל שבאוקראינה. כמויות גדולות של חומרים רדיואקטיביים השתחררו ונפלטו אל האטמוספירה. החומרים הללו נשאו עם הרוחות המזרחיות והגיעו ללפלנד תוך 25 שעות לאחר ההתפוצצות. נוכחותם של
חלקיקים אלו אובחנה בשבדיה כעבור 25 שעות נוספות, כאשר זיהום ניכר ומוצק נתגלה על ידי אנשי הביטחון מחוץ לתחנת הכוח Forsmark, כ-120 ק"מ צפונית לשטוקהולם. תוך מס' שעות אובחן מקור הרדיואקטיביות, אשר אושר על ידי שלטונות מוסקבה. כמעט כל זיהום הקרקע נוצר מהענן הראשון שחפף לירידת גשמים בחלק המרכזי והמזרחי של שבדיה, בצפון מזרח נורווגיה ובצפון פינלנד, באותם ימים. הכמות הסופית של צזיום רדיואקטיבי שהגיע מהתאונה בצ'רנוביל באמצעות הגשם והרוחות, היתה גבוהה פי 50-70 מממוצע נשורת החלקיקים שנמצאה כתוצאה מניסויים בנשק גרעיני שנערכו בשנות ה-60. השפעת הפיצוץ בכור הגרעיני, מבחינת רמת הזיהום נחשפה בהדרגה, רק בסתיו, כאשר איילי הצפון החלו לשנות את הרגלי הדיאטה שלהם ולעבור מצמחים ירוקים לדיאטת חזזיות.
המין הצפון אירופאי – אסייתי, אורכו 2 מ' וגובהו 1.11 מ'. משקלו 150 ק"ג. מצוי בסקנדינביה, צפון-מערב סיביר ושפיצברגן. נדידותיו של אייל הצפון מרשימות ביותר, בעיקר בצפון קנדה. מין זה הינו מבוית למחצה בסקנדינביה ובסיביר. שם מטפלים הלאפים או הנינצים (סאמודיים) באיילי הצפון כבחיות מרעה לכל דבר, אך האיילים קובעים את המועד, הקצב ומסלול הנדידה שלהם.
השבטים המונגוליים שבצפון, הלאפים והסאמודיים היו הראשונים שהפכו אותו לחיית ביית והוא חיית הבית החשובה ביותר של שבטי הטונדרה (מעין גמל של מדבריות השלג). משמש כחיית משא, מסע ורכיבה. דמו, בשרו וחלבו הם מזונם של מגדליו בעוד שעורו, פרוותו, קרניו, עצמותיו וגידיו משמשים להלבשה ולכלים. היקף העדרים נתון לתנודות מתמידות מחמת מגיפות שפורצות בהם ומחמת הקשיים שבמציאת מחייה. כדי לנצל את שטחי הטונדרה, העבירו האמריקאים איילי צפון לאלסקה והדריכו את האסקימוסיים כיצד לגדל אותם ולהשתמש בהם. בתקופת הקרח הגיע גבול התפשטותו של האייל הצפוני עד לים התיכון ואט אט נעלם. אריסטו, תיאופרטוס ויוליוס קיסר מתארים אותו לחוף הים הבלטי.
עונת ההמלטה של איילי הצפון היא בדרך כלל בחודש מאי או בתחילת יוני. העגל נולד משקל של כחמישה ק"ג והוא מסוגל לעמוד על רגליו תוך שעות ספורות לאחר ההמלטה.
בין הטורפים המאיימים על אייל הצפון ניתן למצוא זאבים, דובי קוטב, דב חום ודב שחור. בנוסף, יתושים מטרידים את איילי הצפון בקיץ; ובסתיו, עונת הייחום, הזכרים לעתים נלחמים ביניהם על הנקבות.
על פי המסורת בחלק מתרבויות אירופה וצפון אמריקה, סנטה קלאוס (או ניקולאוס הקדוש) מגיע להעניק מתנות לקראת חג המולד במרכבה מונהגת על ידי איילי צפון.
ממש מעניין פשוט לא ידעתי את כל זה מקסים♥☻
למה לא כתוב כמה שנים חי האייל הקורה למה אין טבלה שמראה כמה שנים חיי כל מין בעל חי אני לא מבין אני מחפש ולא מוצא
לא מדובר באייל קורא, אלא באייל הצפון
לשאלתך: 15 שנה
https://www.worldlifeexpectancy.com/mammal-life-expectancy-reindeer
שלום תגי יש לך עובדות מעניינות על אייל הצפון?
כן