איחוד האמירויות הערביות –  סובלנות וזכויות אדם.

כתב: גילי חסקין.

תודה לגדעון ביגר על הערותיו.

ראו קודם: תולדות איחוד האמירויות הערביות, מהגעת המערב ועד ימינו; מבוא לטיול באיחוד האמירויות הערביות.

איחוד האמירויות הערביות – אוכלוסייה. איחוד האמירויות הערביות – פדרציה ומוסדות שלטון.

ראו גם: אלבום תמונות מטיול לאיחוד האמירויות הערביות

המטייל אינו אמור לבקר בקול את המדינה בה הוא מבקר ובכלל זה איחוד האמירויות הערביות (להלן: א"א"ע). אולם אינו פטור מלהכיר כמה שיותר צדדים שלה.

אנו רגילים להשתמש במושגים כמו "תרבות ערבית" ו"אסלאם פוליטי", אבל ברזולוציה גבוהה, מושגים אלה מקבלים משמעות שונה ממקום למקום. התרבות באמירויות, שונה באופן מהותי, מזו הלבנטינית והאסלאם בפדרציה נחשב למתון יחסית, כשהאמירויות נחשבות לפדרציה היותר ליברלית ומתונה מבין מדינות המפרץ. בעת סיקור ההפגנות במצרים, למשל, נמנעו האמירתים מלהתראיין לרשת 'אל-ג'זירה' של קטאר השכנה, שנקטה בקו רדיקלי, שתמך ב"אחים המוסלמים". רבים מהאמירתים אף קיצצו את זקנם, כיוון שהם רואים בכך סממן דתי-פוליטי[1].

בשנת 2010, כ- 15 אחוז מתושבי אא"ע היו נוצרים וכנסיות ובתי קברות נוצריים פעלו בה. בקניונים הגדולים מוצבים עצי אשוח בתקופת חג המולד. כיום גם בתי כנסת פועלים בחפשי. על אף השוני בין האמירויות, הקו הכללי של מנהיגי הפדרציה ואזרחיה, מתאפיין באימוץ הדת כמרכיב תרבותי שאינו-פוליטי ובסובלנות דתית יחסית, המתבטאת ובגמישות רבה באירוח מערביים בשטחה וברמה גבוהה של שוויון הזדמנויות לנשים (עם לא מעט נשים, בתפקידי מפתח).

אא”ע נוקטת בגישה דומה, גם במדיניות-החוץ שלה, המתאפיינת בהתנגדות לפונדמנטליזם אסלאמי ובמאבק בארגוני טרור (סונים ושיעים). תפיסת עולם זו, עומדת במרכז המחלוקת הפוליטית של אא”ע עם שכנותיה, איראן וקטר[2].

בניגוד למדינות רבות באזור, לא פרץ "אביב ערבי" בפדרציה וזאת בזכות הידברות קבועה עם הנתינים וצעדי רפורמות שביצעו שליטי האמירויות, בעשורים האחרונים בשטחם.

האמירתיים מעלים על נס, את תור הזהב של האסלאם בימי הביניים. שדעך לצערם, כך נראה. הם מבקשים בעצם להחיותו, על ידי הדגשת הקדמה והמצוינות. הם עושים זאת בכמה מקומות: האחד הוא במוזיאון האסלאם המצוין בשארג'ה, שלצד התצוגה של הפריטים הדתיים, כמו הכיסוי של אבן הכעבה (הכיסווה) יש בו אולם תצוגה מרשים של התרומה האסלאמית למדע ולטכנולוגיה.

האתר השני הוא דווקא מרכז קניות גדול, הנקרא על שמו של הנוסע הערבי הידוע אבן בטוטה (1304-1369) [3], שכולו שיר הלל לתור הזהר האסלאמי, מחולק למתחמים המוקדשים מבחינה עיצובית לאזורים שונים שאבן בטוטא ביקר בהם: הודו, סין, תוניסיה, אנדלוסיה, מצרים ופרס. המבקרים נחשפים לסגנונות האדריכליים האופייניים לאזורים אלה ויותר מכך יש שם תצוגות של תרומות מדעיות מוסלמיות. באזור ההודי מוצג שעון הפיל[4] (יש גם כזה במוזיאון בשארג'ה), שהוא שעון מים משוכלל. ללא ספק הפופולרי מכל עבודותיו של המלומד הפרסי אל-ג'זארי.[5]

במקום אחר מוצג חלוץ התעופה המוסלמי עבאס אבן פרנאס[6] שניסה להמציא כלי תעופה במאה ה-9, וכן מוצגת כמובן התרומה המשמעותית בניווט ובאסטרונומיה ובראש ובראשונה האצטרולב[7] שהוא פיתוח מוסלמי של המצאה עוד מימי יוון, בשילוב תרומה יהודית של אברהם בן שמואל זכות[8], שנעשה בו שימוש בצי של הממלכה הפורטוגלית, במסעות התגליות[9]. מקום אחר, הוא ארמון המולדת (קצאר אל-וטאן) שבאבו דהבי, שם מוקדש אגף שלם ליידע והחכמה שהתפתחו בתקופה בו עולם האסלם עמד בקשרים הדוקים עם הודו ואירופה.

עמיתי אבי סופר מעיר, כי מתן הדגש לשילוב האלמנטים הערביים והמוסלמיים לצד התייצבות בחזית החדשנות והקידמה הטכנולוגית, העיצובית והאדריכלית, הוא למעשה מסר אידיאולוגי ראשון במעלה שמציב בפני המבקר (גם מלשון visit וגם במובן criticize), מהמערב, או מארצות ערב מראה שהאמירתיים מבקשים להציג ולפיה אין סתירה בין אסלאם לבין קידמה וניתן להשיב את עטרת תור הזהב ליושנה.

ראו באתר זה: האמיריתיים מתגעגעים לתור הזהב המוסלמי; האסלאם; איחוד האמירויות הערביות, תחת שלטון האסלאם.

לאא”ע מערכת משפט מתקדמת, יחסית למדינות אחרות במרחב והיא מושפעת בהיבטים רבים ממערכת המשפט הצרפתית והמצרית בעוד שבהיבטי משפחה היא יונקת את עקרונותיה מערכי האסלאם (שאריעה). בהיבטים של פלילים, היא מאזנת בין המשפט המוסלמי למקובל במערכת המשפט הבינלאומית[10]. קיימת מערכת משפט פדרלית, וכל האמירויות, מלבד אבו דאבי וראס אל-ח'ימה, הצטרפו אליה. לכל האמירויות יש חוקים חילוניים וחוקים אסלאמיים לאזרחים, לפושעים ולבתי המשפט הגבוהים. המשטר באמירויות נחשב סובלני יחסית, בכל הקשור למעמד הנשים ולאורח החיים של הזרים החיים בפדרציה.

סובלנות

עמיתי אבי סופר מוסיף ומעיר, כי שהאמירתיים, הבינו שעל מנת להצטיין ולהגיע לפסגות עליהם לאמץ את שביל הזהב, דרך האמצע ולא להתפתות לקיצוניות[11]: בין עבר לעתיד, שמרנות לקדמה, צפון קוריאה לשוודיה, לאומנות לגלובליזציה, זכויות האדם ורמיסתן. ה"קיצוניות" היחידה המקודשת היא הפרגמטיות – מה שמאפשר לעשות עסקים וגם נורמליזציה עם ישראל. גם בכך אין שום חריגה מהותית מהמסורת שהרי הפתגם הערבי הידוע אומר: "יד שאינך יכול עליה, נשק אותה וקלל אותה (בלב…) שתישבר" – الايد الي ما بتقدر عليها، بوسها وادعي عليها بالكسر (אלאיד אילי מא בתקדר עליהא בוסהא ואדעי עליהא באלכסר").[12].

ב-2019 הוכרזה "שנת הסובלנות", כדי לציין את מורשת הפתיחות, הקבלה והחיים המשותפים בפדרציה. ואכן, פדרציה זו נקטה צעדים מרשימים של סובלנות תרבותית ודתית, לקראת 2019, למשל, פתיחת מוזיאון הלובר באבו דאבי[13] ב־2017, שבו מוצגים תשמישי קדושה, ממסורות לא אסלאמיות, מוצגים שנחשבו בעבר בעייתיים או מתנגדים לתרבות העליונה.

אא"ע גם אפשרה פיתוח של קהילות מקומיות, של מיעוטים דתיים, כמו הקהילה היהודית של דובאי, שקיבלה בשנת 2019 הכרה רשמית, עם עוד קהילות של הינדים וסיקים. הפדרציה גם שינתה את שמו של מסגד 'השייח' מוחמד בן זייד', למסגד 'מרים אום עיסה', כלומר, מסגד מרי אם ישו – מחווה לתפקידן של דמויות הנוצריות באסלאם. שנת הסובלנות, היא שיא של תהליך גלובליזציה והתמערבות המתרחש לאורך המאה ה־21, ובו נפתחת הפדרציה הצעירה לעולם הרחב, לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם מבחינה תרבותית וחברתית.

במסגרת שנת הסובלנות, ביקר האפיפיור פרנציסקוס (Franciscus) ב-3-5 בפברואר 2019, באבו דאבי, בלוויית אחמד אל־טייב, האימאם הגדול מאוניברסיטת אל־אזהר, המשמש כמקור מוביל לחינוך לאסלאם סוני, ויו"ר מועצת הזקנים המוסלמית. האורחים התקבלו על ידי השייח' מוחמד בן זייד, נסיך הכתר של אבו דאבי ועל ידי סגן המפקד העליון של כוחות הצבא באא"ע. ביקור זה הפך אותו גם לאפיפיור הראשון שביקר בחצי האי ערב[14]. ב-4 בפברואר, השתתף האפיפיור בישיבה הבין-דתית, במהלכה חתמו הוא ואל-טייב על "מסמך על אחווה אנושית לשלום עולמי ולחיים משותפים". באותו יום, נאם האפיפיור באנדרטת מייסד אבו דאבי, קיים מפגש עם אל-טייב ועם זקנים מוסלמים אחרים במסגד שייח' זאיד וקיים פגישה עם יורש העצר זייד בארמון הנשיאות. ב-5 בפברואר סיים האפיפיור פרנציסקוס את מסעו, לאחר שקיים מיסה מול קהל גדול, המוערך בכ-[15]180,000.

בביקור זה, קיים האפיפיור את הטקס הקתולי הראשון, בתולדות חצי האי ערב[16]. בספר ״חוגגים סובלנות: גיוון דתי באא”ע״ (Celebrating Tolerance’ in the UAE) [17], המציג אוסף חוויות של אנשים, מעשר אמונות החיות בשלום בפדרציה, שפורסם השנה בדובאי, הצהיר שר הסובלנות שיח' נהיאן, שמכיוון שאנו חיים יחד בהרמוניה באא”ע, אנו עשויים לשער כי דתותינו עשויות כולן להעריך סובלנות. מטרתה של אנתולוגיה זו היא להפוך את ההשערה העמומה שלנו לעובדה"[18].

בתחום היחס ליהודים, חל שינו ניכר: בשנת 1999 פרסם "מרכז זאיד לשיתוף פעולה" מסמך שטוען כי הציונים גרמו לשואה. ומנהל המרכז הצהיר בפומבי כי "היהודים הם האויבים של העמים"[19]. עשרים שנה אחר כך, בשנת 2019, הודיעה ממשלת אא"ע, על התוכנית לפתיחת "בית משפחת אברהם״ – מתחם תלת־דתי, שבו ייבנו מסגד, כנסייה ובית כנסת בחלל משותף, שבאמצעו יוקמו מוזיאון ומרכז חינוך. שלושת המבנים יהיו זהים מבחוץ ובאותו הגובה, אך עיצוב הפנים שלהם יהיה שונה ויסמל את השוויון ואת המגוון. המבקרים בגינה המרכזית, יוכלו להציץ לשלושת המבנים ולחזות במנהגי הדתות מרחוק. קייטי ורסברג מסבירה במאמרה, שהסיבות לכך הן שעד לאחרונה, תעשיית הנפט המשגשגת אפשרה למדינות המפרץ לפתח את הכלכלה שלהן בלי לפתח קשרים עם העולם החיצוני ובלי להכיר אותו, וכך להמשיך לחנך את הציבור על עליונותו של האסלאם. גישה זו נהייתה בעייתית עם עליית האסלאם הקיצוני והאיום הישיר של דאע"ש ושל 'האחים המוסלמים', על ריבונות המלוכה. בעקבות זאת החליטה אא"ע לשתף פעולה עם המערב נגד גורמים איסלאמיסטים.

למאבק באידיאולוגיות הקיצוניות , חלק מכריע בנרטיב הסובלנות. בפברואר 2019 אירחה ממשלת אבו דאבי כנס שדן בתפקידו של החינוך לסובלנות בין־דתית במניעת קיצוניות אלימה והציג את אא"ע כמודל. הטענה המרכזית שעלה בכנס, כי הסובלנות – הערך והיוזמה החברתית – היא בסופו של דבר מנגנון למלחמה בקיצוניות ולשמירה על יציבות.

הירידה בכוחו של אופ"ק בכלכלה העולמית, והפיכת ארצות הברית ליצואנית הנפט הגדולה בעולם, המתחרה בערב הסעודית וברוסיה, מכריחות את מדינות המפרץ למצוא דרכים חדשות להשתתף בכלכלה הבינלאומית וליצור סביבה אטרקטיבית יותר למשקיעים ומוסדות מערביים. מסר של סובלנות משדר מנטליות פתוחה, וחשוב מכך – יציבות פוליטית.

זכויות אדם

ברור שהתמונה הסובלנית הזאת, אותה מציגים לפרקים, גם כלי תקשורת במערב, אינה מאוזנת.

עד להסכמי אברהם ,שנחתמו ב-2020 (ראו באתר זה: אא"ע- גיאופוליטיקה והסכמי שלום), רבים בישראל זכרו את אא"ע בהקשר של חיסול פעיל חמאס מחמוד אל-מבחוח. הסרטונים המפורסמים שתיעדו כל רגע במבצע היו קצה הקרחון של מה שנראה כתרבות "האח הגדול". דומה שלא היה מקום ציבורי אחד בפדרציה, שלא רושת במצלמות – חנויות, מעליות, אוטובוסים ומסעדות. לצד מצלמות המהירות אף מותקנות מצלמות המתעדות את פנים הרכב ומשמשות לקניסת נהגים שמשתמשים בטלפון נייד. במרחבי ה-Wi Fi במלונות, קשה למצוא ולו נקודת ישיבה אחת ללא מצלמה שמביטה על הגולשים מלמעלה. האמירתים מצאו דרכים שונות להתמודד עם החדירה לפרטיותם, וכמעט כל כלי הרכב שלהם מצוידים בחלונות שחורים[20].

ב־2014 פורסם חוק נגד טרור המפשט את התהליך המשפטי ומאפשר לרשויות לרדוף מבקרי שלום ופעילי זכויות אדם בקלות יחסית[21], וניסיונות לדרוש רפורמה דמוקרטית דוכאו והסתיימו במעצרם ובגירושם של תושבים ואזרחים רבים[22].

במזכר של משרד התיירות הישראלי, "עשה ואל תעשה", נכתב כי, למרות שהפדרציה באופן רשמי היא סונית, הרי ששיעים זוכים לחופש פולחן מלא[23]. המציאות שונה: השיעים סובלים מרדיפה ואפליה דתית, ונעצרים לעיתים קרובות בתואנות שונות. על פי ארגוני זכויות האדם, החל משנת 2009, יותר מ-4,000 שיעים גורשו מהפדרציה.

הפדרציה חברה במועצת האומות המאוחדות, אך נמנעה מלחתום על רוב האמנות הבינלאומיות, בנושאי זכויות אדם וזכויות עובדים, בהן האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, והאמנה להגנה על זכויותיהם של כל מהגרי העבודה ובני משפחותיהם. על פי הארגון Human Rights Watch, הדין הפלילי ודיני המשפחה בפדרציה מנוסחים באופן שמפלה נשים. עד היום נשים צריכות לקבל אישור מגבר ש"אחראי עליהן" כדי להתחתן, להתגרש ולהתחתן מחדש. זה יכול להיות אבא, אח ואפילו בן. היו בעבר מקרים שבהם ילדים בני 11 היו צריכים לאשר את חתונת אימם[24].

מלקות מקובלות כעונש על עבירות כגון ניאוף, יחסי מין לפני הנישואין, עבירות סמים וצריכת אלכוהול. בתי משפט שרעיים נוהגים לגזור עונש של כ-100 מלקות על עבירות מין, אלימות מינית וצריכת אלכוהול. עונשים אלה, נגזרים גם על תושבים ממדינות חוץ, המתגוררים או מבקרים בפדרציה. במהלך חודש הרמדאן אסור לאכול, לשתות או לעשן בפומבי בשעות היום, למעט נשים בהריון וילדים. חוק זה חל גם על מי שאינם מוסלמים, והעוברים על החוק נעצרים ונשפטים.

מוות בסקילה היה מקובל כעונש על ניאוף, עד שנת 2013, ומאז חדלו להשתמש בו. חוקי הנישואים והגירושין מנוסחים בהתאם לחוקי השריעה. ואסורים נישואים בין-דתיים, בין אישה מוסלמית לגבר שאינו מוסלמי. דיני משפחה, בהם נישואים, גירושין, ירושה ומשמורת על ילדים, נידונים בדרך כלל בבתי דין שרעיים, גם במקרים של אזרחים שאינם מוסלמים. מגורים משותפים, ללא נישואים, אסורים על פי החוק. בני זוג אינם רשאים להתנשק בפומבי. זוהי עבירה שעונשה הוא 80 מלקות ובמקרה של זרים – גירוש מהפדרציה.

זכויות להט"ב באא”ע הערביות נמצאות תחת דיכוי כבד. החוק אוסר קיום יחסים חד מיניים וקיימים על כך עונשי מאסר. על קיום יחסי מין בין שני גברים ניתן לקבל במקרים מסוימים גם עונש מוות. טרנסג'נדרים, או אנשים שלא מתלבשים בהתאם למין שלהם, עוברים על החוק ובחלק מהאמירויות יכולים לספוג עונש של עד 14 שנות מאסר. ב-2017, תייר סקוטי עמד בפני עונש מאסר של שלוש שנים, לאחר שנגע ברגל של גבר אחר בבר, לטענתו כדי לא לשפוך את המשקה שהחזיק בידו. ההאשמות נגדו בוטלו, רק לאחר שראש ממשלת האמירויות התערב.[25] אם כי, מתברר, כי גם בנושא זה חלה התקדמות גדולה. מדרייכם עמיתים מדווחים, שבדובאי (שהפתיחות בה גדולה בהרבה, ביחס לשאר האמירויות), "גייז" מוצהרים, אינם נתקלים בבעיה או בחוסר נוחות.

בשנת 2015, נחקק חוק האוסר לקלל או להשמיץ ברשתות חברתיות וביישומים למסרים מידיים כגון 'ווטסאפ'. אזרח אוסטרלי גורש מהפדרציה עקב עבירה על חוק זה. בחודש נובמבר 2020, נחקקו תקנות המפחיתות את המגבלות על צריכת אלכוהול ומגורים משותפים ללא נישואים, והחמירו את הענישה במקרי רצח על חילול כבוד המשפחה[26].

מעמד האשה

נשים באיחוד האמירויות ממלאות תפקידים חשובים בכלכלה, בפוליטיקה ובטכנולוגיה, ונחשבות למובילות בנושאי שוויון מגדרי באזור המפרץ.

כך למשל, נורה אל־קעבי, שרת התרבות של אא"ע, היא מודל לחיקוי עבור נשים שאפתניות (היא בשנות הארבעים לחייה ואינה נשואה), ועבדה קשה כדי ליצור מרחבים לחילופי תרבות אמיתיים ולאתגר את הסטטוס קוו התרבותי.

ד"ר אבתסאם אל־קטבי[27] תמכה ברפורמות דמוקרטיות ובשמירה על זכויות האדם במפרץ, והיום היא נשיאת מרכז המדיניות של אא”ע, מכון המחקר הפרטי החשוב ביותר בפדרציה. שרת הנוער שמא אל־מזרועי החלה את דרכה בקבינט של אא”ע בהיותה בת 22, ופעלה כדי לערב את הדור הצעיר בשיח הרשמי בנושאים כמו איכות הסביבה.  נשיא אא"ע השייח ח'ליפה בן זייד אל נהיאן הצהיר ב-2018, כי 50% מחברי הפרלמנט (המועצה הלאומית הפדראלית), חייבים להיות נשים, כדי להגביר את תפקידן של נשים בחקיקה הלאומית, אף שלפרלמנט עצמו יש סמכות חקיקה מוגבלת מאוד.[28].

עם זאת, תעסוקת נשים מוגבלת בחוקי העבודה במדינה. אסור לנשים לעבוד בלילה, וכן לעבוד בעבודה שהיא מסוכנת או דורשת מאמץ פיזי. כמו כן, אסור לאישה נשואה, לעבוד ללא הסכמת בעלה. נשים נמנעות מלהגיש תלונות, במקרי אלימות מינית. במקרים רבים קורבנות אונס הואשמו בניאוף, ונכלאו למשך מספר חודשים. הפלה מלאכותית אינה חוקית באיחוד האמירויות, למעט מצבי סיכון רפואיים. הפלה מלאכותית אינה חוקית, והעונש על עבירה זו, הוא 100 מלקות ועד חמש שנות מאסר.

נשים רבות מהגרות ממדינות זרות לאיחוד האמירויות ומועסקות כעוזרות במשקי בית. על פי ארגון העבודה הבינלאומי, כ-146,000 נשים מהגרות מועסקות במדינה כעוזרות במשקי בית. בשנת 2014 דיווח ארגון Human Rights Watch, על מצב העובדות הזרות במדינה. חלקן התלוננו על הלנת שכר, אי-קבלת ימי חופש, עומסי עבודה מוגזמים, וכן מקרים מתועדים של התעללות פסיכולוגית, פיזית ומינית. גם ארגון 'אמנסטי אינטרנשיונל', תיעד תופעות דומות, ופנה מספר פעמים לגורמי ממשל על מנת לשפר את תנאי העבודה של נשים במדינה, אך ללא הועיל.

באא"ע, במיוחד בדובאי, משגשגת תעשיית זנות, בה חלק גדול מהנשים המועסקות הן קורבנות של סחר בבני אדם ועבדות מין. תעשייה זו נחשבת לאחד ממוקדי המשיכה לתיירים[29].

הזנות אינה חוקית במדינה, אך היא קיימת ובולטת באזורי התיירות. רוב הנשים העוסקות בזנות מגיעות ממזרח אירופה ומאתיופיה, באמצעות כנופיות פשע העוסקות בסחר בנשים. הממשלה ניסתה מספר פעמים לצמצם את פעילות הזנות, אך ללא הועיל. לדוגמה, במרץ 2007 דווח כי 4,300 עובדים בתעשיית המין גורשו מדובאי, אך בשנת 2020 דיווח ארגון UN Watch שהצעדים הננקטים באיחוד האמירויות הערביות נגד סחר בבני אדם אינם מספיקים, ודובאי נחשבת ל"פארק השעשועים של חצי האי ערב".

ביקורת נגד השלטון

 אא"ע אמנם נוקטת צעדים פומביים ויקרים מאוד, כדי להוכיח לעולם את טבעה הסובלני. היא מנסה לבנות לעצמה מוניטין חדש ולבדל את עצמה משכנותיה השמרניות. אולם פעילי זכויות אדם אינם הולכים שולל אחרי ההצגה הזאת. לפי הדו"ח השנתי של ארגון Human Rights Watch , השלטון לא גילה סובלנות כלפי מחאות שהיו נגדו. כך למשל, פעיל זכויות אדם מוכר בפדרציה, נשלח לעשר שנות מאסר. פעילים שמחו נגד השלטון ושוחררו מהכלא לפני שלוש שנים עדיין מעוכבים בפדרציה ולא נותנים להם לעזוב[30].

שרה לאה ויטסון (Sarah Leah Whitson), מנכ"לית ארגון 'ווטש' במזרח התיכון, טוענת כי מפגני הסובלנות הפומביים של השלטון הם העמדת פנים, ולמעשה, אא"ע מאפשרת בקושי חופש הביטוי[31].

בפדרציה אין שלטון דמוקרטי, ולאזרחים אין אפשרות להחליף ממשלה או להקים מפלגות פוליטיות. ההעדפה של האזרחים, היא הזהות השבטית ופעילות לקידום ענייניהם דרך המוסדות השבטיים או הקשרים האישיים-משפחתיים. הממשלה מגבילה את חופש הביטוי ואת חופש העיתונות, והתקשורת המקומית מצונזרת כדי למנוע ביקורת על הממשלה, על פקידי ממשל או על משפחות המלוכה[32].

על פי חוקי אא”ע הערביות, אסור להביע ביקורת כלשהי כלפי הממשלה, פקידי ממשל, המשטרה או משפחות המלוכה. כל ניסיון של מחאה או התארגנות ציבורית דינו מאסר. ארגון 'אמנסטי אינטרנשיונל' פרסם דו"ח על הפרת הזכות לחופש הביטוי באא”ע הערביות. בדו"ח מתוארים מקרים רבים של ענישה על ביקורת כלפי הממשלה. נאצר בן גית', דוקטור לכלכלה, נידון ל-10 שנות מאסר על ציוץ דברי ביקורת ב'טוויטר'. אנדרו רוס, פרופסור באוניברסיטת ניו יורק, לא הורשה להיכנס לפדרציה לאחר שהביע ביקורת על היחס כלפי העובדים הזרים, שבנו את אוניברסיטת אבו דאבי.

חופש ההתאגדות וחופש הדת מצומצמים גם הם. אזרחים המתנגדים לשלטון, סובלים מרדיפה פוליטית. רבים מהם נחטפו על ידי כוחות הביטחון ועברו עינויים וכן היעלמות כפויה. לעצורים לא ניתנת הזכות להליך הוגן או לייצוג משפטי.

כמו במקומות רבים אחרים, גם באא”ע יש שחיתות ומייצגי שווא, אך שנת הסובלנות מעידה על גם על שינויים אותנטיים שמקדמים גורמים פנימיים ומשקפים מנטליות חדשה.

עומר סייף ג׳ובאש ,דיפלומט בולט, תומך בתרגום ספרים לערבית, ואף פרסם ספר משלו, "מכתבים למוסלמי צעיר" (2000), שבו כתב מכתבים לבניו על מורכבות ההוויה המוסלמית בעולם המודרני[33]. הוא דוגל ביוזמות חינוכיות של שלום וקבלת האחר, באינדיבידואליזם ובשמירה על ערכי קהילה, ומציע רעיונות בנוגע למאבק באסלאם הקיצוני. בספרו הוא מצהיר: ״אין שום ידע שאינו נכון. רק ידע קשה, מטריד, מאיר עיניים, משחרר ומשכר". דמויות כמו אלו מייצגות חזון אמיתי של תקווה, קדמה ושינוי, וככול שיותר אזרחי אא”ע מסיימים את לימודיהם באוניברסיטאות יוקרתיות, הרבה מהן במערב, מתגלה שינוי עמוק יותר.

כפי שטוענת החוקרת קיטי וקסברגר ,אא”ע אינה חפה מהפרות של זכויות אדם, והיא עדיין פדרציה אוטוריטרית, אך ישנם סימנים אמיתיים לשינוי מבפנים, והם מעניקים ל"שנת הסובלנות" מידה של לגיטימציה שאא”ע יכולה להיות גאה בה[34].

הערות

[1] מורן זגה, "בין מדבר לגלובליזציה. הצצה למדינת האח הגדול במפרץ", באתר ynet,  9 בינואר 2017

[2] מורן זגה, מורן זגה, " ישראל ואיחוד האמירויות הערביות", בתוך: יחסי ישראל עם מדינות ערב: הפוטנציאל הלא-ממומש, עמ' 59

[3] ראו באתר זה: מסעותיו של אבן בטוטא

[4] פיל נחושת הנושא על גבו אפיריון, שבראשו טירה עם מרפסת ועל כיפתה ציפור. על עמודי הטירה מתנוססים שני דרקונים פעורי פיות ובמרפסת יושב בזייר (מאלף בזים) שידיו מונחות על ראשיהם של שני בזים וכמו מונע מהם לפעור את מקוריהם. בתוך האפיריון יושב סוֹפר-מעתיק, שאוחז בידו עט המצביע על קשת עם שנתות. העט נע לאורך הקשת ומציין את הדקות החולפות, ובתום חצי שעה הוא חוזר אל נקודת ההתחלה. ליבו של המנגנון המפעיל את השעון הוא מאגר מים נסתר בבטן הפיל, ובו מצוף מחורר השוקע אט אט במשך חצי שעה ומניע את העט בקצב קבוע. בתום כל חצי שעה מתחברים כל המרכיבים למופע: הציפור על הגג מסתחררת, הבזייר מרים את ידו הימנית (ויעבור אחרי חצי השעה הבאה לשמאלית) ומשחרר את הבז, והעוף הדורס פולט כדור שנופל אל לועו של דרקון. (האנציקלופדיה של YNET

[5] אל ג'זא בדיע אל-זמאן אבו אל-עזבן אסמאעיל בן אל-רזאז אל-ג'זארי היה איש אשכולות (ממוצא פרסי) מוסלמי: מלומד, ממציא, מהנדס, אומן ואמן. חי ככל הידוע לנו בשנים 1206-1136 בדיארבקיר שבדרום מזרח טורקיה.

ידוע בעיקר בשל "ספר הידע  של התקנים מכניים גאוניים" (1206) שבו תיאר 50 התקנים מכניים מלאי המצאות והפתעות מסוגים שונים, יחד עם הוראות כיצד לבנות אותם. כולל המצאות מכניות יצירתיות ומשוכללות. היה שם מכל הבא ליד: שעונים משלל סוגים הפועלים על מים או על נרות, מזרקות, משאבות מים, אגנים וכדים לרחצה או להקזת דם ואפילו מתקני בידור ושעשוע למשתאות. כמו כן היו בו שרטוטים של דלת הארמון של דיארבקיר, מנעול שמזכיר רב-בריח וגם מכשיר גיאומטרי למציאת מרכז המעגל  (Hill, Donald Routledge, A History of Engineering in Classical and Medieval Times, 1996).

[6] עבאס אבן פרנאס (Abu al-Qasim Abbas ibn Firnas ibn Wirdas al-Takurini) חי בין השנים 887 – 810 לספירה . הוא נולד בספרד וחי בח'ליפות קורדובה . היה מוסלמי רב – פעלים ועסק בתחומים רבים . הוא היה ממציא , מהנדס , פיזיקאי , משורר ומוזיקאי . הוא ידוע בעיקר בשל ניסוייו המוקדמים בתחום התעופה . (Lynn Townsend White, Jr. (Spring, 1961). "Eilmer of Malmesbury, an Eleventh Century Aviator: A Case Study of Technological Innovation, Its Context and Tradition", Technology and Culture 2 (2), p. 97-111)

[7] מכשיר מכני המשמש לקביעת זוויות גרמי השמים ביחס לאופק, והיה מכלי הניווט העיקריים עד למאה ה-18, בה נתפס מקומו על ידי הסקסטנט. אצטרולב מורכב מלוח עגול, המכויל במעלות (בדומה למד זווית), ומזרוע מסתובבת המחוברת למרכזו. כאשר סימון ה-0° מיושר עם האופק, וכוכב כלשהו (או כל גוף שמימי אחר, שמיקומו ידוע) "נראה" בקצה הזרוע, נמדדת הזווית (במעלות) אל הכוכב (מכאן השם "אסטרו" – כוכב + "לב" – לקחת).

[8] רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת (12 באוגוסט 1452–1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה. חי רוב חייו בספרד ובפורטוגל ובימי זקנתו עלה לארץ ישראל. מחבר "ספר יוחסין". כריסטופר קולומבוס התייעץ והשתמש בלוחות האסטונומים של אברהם זכות לפני ובמהלך מסעותיו לעולם החדש. כך גם מגלי ארצות נוספים בעידן התגליות. (רם בן-שלום, "מיתוס ומיתולוגיה של יוון ורומא בתודעה ההיסטורית של יהודי ספרד בימי הביניים", ציון, ס'ו, ד', תשס'א 2001.)

[9] ראו באתר זה: פורטוגל: עידן התגליות

[10] יוסי מן,  משרד התיירות, "איחוד האמירויות , עשה ואל תעשה", משרד התיירות, י"א חשון תשפ"א | 29 אוקטובר        2020(להלן: עשה ואל תעשה).

[11] ממש כמו שקבע הרמב"ם בפרק הרביעי ב"שמונה פרקים לרמב"ם"

[12] תודתי לאבי סופר על התוספת

[13] https://www.louvreabudhabi.ae/

[14] Pope Francis arrives on historic visit to UAE, BBC News. 3-2-2019

[15] MASS AT ZAYED SPORTS CITY: HOMILY OF THE HOLY FATHER, https://uaepapalvisit.org/news/mass-at-zayed-sports-city-homily-of-the-holy-father

[16] קייטי וקסברגר, " סובלנות דתית, חברתית ותרבותית באיחוד האמירויות", הפורום לחשיבה אזורית"., 24.11.2019 (https://www.regthink.org/articles/religious-social-and-cultural-tolerance-in-the-uae) . להלן: קיטי וייסברג, סובלנות.

[17] UAE https://www.emirates247.com/news/emirates/new-book-on-celebrating-tolerance-in-the-uae-launched-2019-02-04-1.679084

[18] https://www.emirates247.com/news/emirates/new-book-on-celebrating-tolerance-in-the-uae-launched-2019-02-04-1.679084

[19] Jacoby, Jeff (31 באוגוסט 2003). "Harvard must give back tainted money". The Boston Globe.

[20] מורן זגה, "בין מדבר לגלובליזציה. הצצה למדינת האח הגדול במפרץ", באתר ynet,    ב -9 בינואר 2017

[21] https://www.amnesty.org/en/latest/news/2014/11/uae-ruthless-crackdown-dissent-exposes-ugly-reality-beneath-fa-ade-glitz-and-glamour/

[22] https://www.middleeasteye.net/opinion/how-uaes-pro-democracy-movement-fell-death-spiral

[23] עשה ואל תעשה

[24] בלי אלכוהול והפגנות: החיים באיחוד האמירויות – Ynet

[25] בלי אלכוהול והפגנות: החיים באיחוד האמירויות – Ynet

[26]  "UAE announces relaxing of Islamic laws for personal freedoms". Associated Press. 7 November 2020.

[27] https://epc.ae/president-message

[28] קייטי וקסברגר, " סובלנות דתית, חברתית ותרבותית באיחוד האמירויות", הפורום לחשיבה אזורית"., 24.11.2019 (https://www.regthink.org/articles/religious-social-and-cultural-tolerance-in-the-uae) . להלן: קיטי וייסברג, סובלנות.

[29] עמליה רוזנבלום, בילוי בדובאי? כמו להשתתף באונס קבוצתי, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2020.

[30] בלי אלכוהול והפגנות: החיים באיחוד האמירויות – Ynet

[31] Human Rights Watch. (January 24, 2014). "UAE: Human Rights Watch Official Refused Entry." Human Rights Watch. Retrieved June 3, 2014.

[32] RTT News. (January 25, 2012). "HRW. Free Speech Under Attack in UAE." RTT News. Retrieved May 30, 2014

[33] https://www.theguardian.com/books/2017/jan/15/omar-saif-ghobash-interview-letters-to-a-young-muslim-interview

[34] קיטי וייסברג, סובלנות