גילי חסקין, יום שני 29 אפריל 2013
לפני כחודש נערך בטלוויזיה ראיון שערורייתי של אילנה דיין עם הגברת אודליה כרמון, שנודעה בעת משפטו של משה קצב כ"א' ממשרד התחבורה" ולמעשה שמשה כיועצת תקשורת למספר אנשי ציבור. כרמון החליטה להיחשף לציבור לרגל הוצאת ספרה "אשת סוד", העוסק במערכת יחסיה עם מעסיקיה. דיין, עיתונאית בכירה, משכילה ואינטיליגנטית, ראיינה את המתלוננת ראיון מאד אוהד, מפרגן, מבלי שתשאל אותה ולו שאלה נוקבת אחת. הראיון היה צהוב ורכילותי. מעולם לא בחרתי בביבי נתניהו ואני חושב שהתנהגותו הציבורית והאישית גובלת לעתים בשערורייה. מקומה של שרה נתניהו בקבלת ההחלטות מטריד עוד יותר. אולם חרה לי שמי שעבדה שנים אצל ביבי ואשתו וזכתה להיות אשת אמונם, מי שקראה לספרה "אשת סוד", מעלה באותו אמון.
בניגוד למנחם מנדל שקד ושמעון בטאט, שהובאו על ידי אהוד ברק ללשכת ראש הממשלה ויצאו ממנה בחרי אף, כשנתקלו בהתנהלות שלא היתה לפי רוחם, גברת כרמון היתה שם, צברה ראיות והוציאה את הרכילות, לא במועד שיכול היה להועיל לציבור, אלא כשהיה לה נוח וכדאי. אכן, לא לכול אחד יש את היושרה של מנדל שקד ובטאט, אך ראוי היה שאילנה דיין תידרש לעניין הזה.
אילנה דיין, וכך גם יעל דן, עיתונאיות שאני מעריך מאד, שגו וכשלו בעניין זה. תפקידן לא לקדם את מכירות הספר של כרמון וגם לא לספק לצופים רכילות עסיסית, אלא לנסות ולהגיע לחקר האמת. חלק מזה הוא הצבת שאלות קשות, שכרמון וגם דן יודעות לעשות. דיין הוכיחה בעבר שהיא יודעת להיות "נשכנית" כשצריך, לעתים נשכנית מדי, כפי שקרה בראיון המפורסם שלה עם אהוד ברק. את לסתותיה הוירטואליות החליפה בכפות ידיים מלטפות.
חרתה לי לא פחות, התגובה הפמינסטית, שתיארה את הרכילאית הזאת כ"אשה אמיצה". לא מעט נשים, הגיבו בהתניה פבלובית, שתיארה אותה כ"אמיצה", אל פחות.
חלק מרכזי מספרה של כרמון קשור ליחסיה עם משה קצב. למען גילוי נאות, בעבר וגם כיום, אינני משוכנע שקצב אנס. נהפוך הוא, עדותה של א' ממשרד התיירות מעוררת בי חוסר נוחות רבה, שלא לדבר על משפט השדה שערכה התקשורת.
ראו באתר זה: משה קצב, בין משפט למשפח.
קצב אינו טלית שכולה תכלת. העדויות שהצטברו במהלך משפטו, מאד בעייתיות. אולם איני עוסק כאן, לא במשפטו ולא בהרשעתו של קצב. אני מבקש לעסוק בתקשורת. זו האמורה לחקור ובדלותו של השיח הציבורי. אני יוצא חוצץ כנגד הראיון הזה, נגד איכותו הירודה מבחינה עיתונאית וציבורית ובעיקר נגד דלות השיח הציבורי, שהפך את המרואיינת לגיבורת תרבות, אם לא למושא הערצה.
לו אילנה דיין היתה עושה את מלאכתה נאמנה, היתה מתייחסת לנקודות הבאות:
1. אודליה כרמון היא מפוטרת סדרתית: מלשכת שרון, מלשכת נתניהו וגם מחברת אל-על. רוני מילוא ודוד לוי לא המשיכו להעסיקה. אין הדבר פוסל חלילה על עדותה, אבל נותן ממד שלם יותר על אישיותה, שזכתה להמון סופרלטיבים חיוביים.
2. ערוץ 2 ביקש וקיבל את תגובת משפחת קצב לראיון עם אודליה כרמון ולא פירסם אותה. העיתון "ידיעות אחרונות" אף לא ביקש תגובה ממשפחת קצב, כפי שביקש מיתר האישים המוזכרים בספר .יש כאן חוסר ניקיון כפיים מבחינה עיתונאית. בפרט לאחר שהתקשורת הואשמה, גם על ידי בית המשפט, בקיום משפט שדה לקצב. כזכור, השופט העליון מישאל חשין התבטא בחריפות כנגד האווירה הציבורית שיצרה התקשורת, עד כדי כך שטען שהנושא זוהם כל כך שלא היתה לשופטים לשפוט ממשפט הוגן. גם בשלב בו האמנתי שקצב אכן אנס, יצאתי חוצץ כנגד הציבור שחרץ דין בטרם משפט. ראו באתר זה: הנשיא המורשע ושדולת הנשים.
3. דיין לא התייחסה לראיון שערכה שרי מקובר, מהמגזין "את" בשנת 2001. הראיון, שנערך כעשר שנים אחרי שכרמון הפסיקה לעבוד עם קצב, מלא בשבחים למעסיקה, זה שלימים כתבה על התנהגותו הנלוזה כביכול. האם מתן שבחים פומביים למי שתואר על ידה כסוטה מין אינו מעמיד את עדותה בספק?
4. לאחר שכרמון סיימה את עבודתה עם קצב, התגייסה לעזרתו בשנת 1993, בהתמודדות לראשות הליכוד מול נתניהו. האין זה נראה מוזר? האין מכך משום סתירה לעדות? גם אם לא, האם אין הדבר מאמין בסימן שאלה את יציבותה ואישיותה של מי שתוארה כ"אמיצה"? לא ברור, מדוע אישה אסרטיבית ודעתנית כמו כרמון, שהינה מבוססת כלכלית ונחשבת מצליחה בתחומה, מבקשת לחזור למקום אשר ממנו היא יצאה בבושת פנים לאחר שלדבריה מודרה, ובמידה מסוימת הושפלה ?
5. ועוד לא מובן, מדוע אודליה אותה אישה אסרטיבית ומצליחה, אינה עוזבת את עבודתה לאלתר, לאחר שלדבריה היא נאלצת לעבור חוויה משפילה של הטרדה מינית, כשלדבריה הנאשם חושף את איבר מינו בפניה וזאת ימים ספורים לאחר ששבה לעבודתה מחופשת לידה אליה יצאה? מדוע היא "מאפשרת" להמשיך ולהטרידה, הרי לא מדובר באישה כנועה וחלשה או בכזו שהינה זקוקה באופן נואש למקום העבודה שבו עבדה?
6. אודליה כרמון גם תמכה במשה קצב להיבחר לנשיא המדינה, ואף הפצירה בפני העיתונאי אמנון אברמוביץ, לתמוך בבחירת קצב לנשיאות.
7. ביום שקצב נבחר לנשיאות, היא רואיינה בטלוויזיה אומרת: "לא יכול להיות לנו נשיא טוב יותר".
8. עו"ד אלדד יניב סיפר על אודליה: "אודליה כרמון התחננה לעבוד עם משה קצב בלשכת הנשיא, כדוברת כיועצת והוא סירב לקבלה לעבודה בבית הנשיא.
9. כרמון התקשרה טלפונית פעמים רבות ללשכת הנשיא ואף נפגשה עימו מיוזמתה. היא כתבה לו שהיא רוצה לפעול כדי שייבחר להיות נשיא העם היהודי.
למרבה התימהון, לא דיין ולא יעל דן. אף אחת מהן לא התייחסה לנקודות הללו.
אכן, אין באף אחד מהטיעונים שפרשתי כאן כדי לזכות את קצב. אני רק מבקש לא מהקוראים שלא יניחו להתנגדות שלהם לקצב לשבש את שיקול דעתם. כבדו כמוני את הכרעת הדין, חשבו מה שתרצו על המשפט. אבל מה אתם חושבים על הגברת?
חשוב מכך, מה אתם חושבים על מי שמכונה "כלב השמירה של הדמוקרטיה"?!
עם כל הכבוד וההערכה, נדמה לי שפשוט ירדת מהמאדים, או התעוררת משנת חוני המעגל. לכל דרדק ברור שכרמון השמיצה שני ימנים, ובמיוחד את ראש ממשלתנו, ושדיין השמאלנית הקיצונית רוותה נחת מזה. אילנה דיין העלילה עלילת דם על חיילי צה"ל, שלדבריה רצחו "ילדה קטנה שהיתה בדרכה לבית הספר", ויכולת לכתוב גם ש"למרבה התימהון", דיין לא הזכירה שהנערה בת ה-14 הזאת הלכה כל יום לבית הספר בין בתי רפיח, ואילו באותו יום הלכה בכיוון אחר לגמרי, תוך שהיא צועדת במאות מטרים של דיונות, ומגיעה למוצב שכל ילד ברפיח ידע שאסור להתקרב אליו. כתבתי לא מעט מאמרים על משפט הדיבה של הסרן ר' נגד אילנה דיין, אבל אסתפק בהפנייה לאחד מהם: http://www.news1.co.il/Archive/003-D-45622-00.html
תודה על שהכנסת מעט שפיות לעניין
גילי, תסביר לפאנאט מתגובה מס' 1, שאין קשר בין האשמת קצב לבין ימניותו, כביכול
חסקין, הגזמת. מה נהיית במה לערוץ 7? מה האתר שלך הוא פח זבל שכול אחד יכול לשפוך את ההגיגים הפנטיים שלו? אין לך צנזורה? מה אתה מפרסם את השטויות של תגובה מס' 1?
לא די
מעללי קצב היו ידועים לאורך שנים. מבחינה זאת הוא היה מנוול סידרתי שהציק לכל נקבה בסביבתו. (הייתה עדות של אחד מעוזריו,שנפטר בטרם התפוצצה הפרשה של א' מבית הנשיא).
ועתה העובדה שאודליה הייתה בקרבתו לצורכי פרנסה ,לא שונה משהות של אלפי עובדים במקומות עבודה שהמנהלים רודים בהם (לא מינית) ,כי הפרנסה חשובה יותר.
ההתנהגות הנלוזה של קצב הייתה במישור המיני ולכן מה שהכי מפליא היא העובדה שלאחר הפרידה הראשונה של אודליה מקצב היא לא פוצצה את הפרשה.
מסקנה,למרות שקצב היה חלאה מנוולת ,הנשים בסביבתו צברו מקורות פרנסה טובים בסביבתו וכמוהן הייתה גם אודליה.
האמת צורבת לך?
צורבת לי? לידיעתך, לא העסקתי את אודליה כרמון בשום משרה ולמען האמת אין לי תכניות כאילו
הי גילי, תודה על דבריך.
גילי כל הכבוד
מהשאלות שאתה מעלה ומנסה לערר על עדותה של אודליה נראה שאין לך דבר וחצי דבר בהבנה מזה פגיעה מינית והשלכותיה . לא שאני פוסקת פה מי אנס ולא מי אומר אמת אבל עצם השאלות שלך פוגעניות לא פחות ולא מגיעות לקצה ההבנה של נפש אישה שעוברת הטרדה או חוויה אחרת מהכוחניות שיש בגברים והיכולת שלהם לפגוע. שיהיה לך בהצלחה לפני שהופכים דברים לפוליטים אני בעצמי ימנית ואפילו דתיה
אונס הוא פשע חמור. הנושא הוא אמינותה של גברת כרמון