גילי חסקיןהאקרופוליס של אתונה
כתב: גילי חסקין
לקראת טיול ביוון, ראו גם: מדריך למטייל ביוון.
האקרופוליס, העיר העליונה, הוא האתר הבולט ביותר באתונה. לו הוקצבה לי רק שעה אחת לביקור באתונה, הייתי מנצלה קודם כל לביקור כאן. זהו אתר מרשים, הנראה מכול מקום בעיר. כאשר אדם עולה לאקרופוליס, בכל פיתול נחשף לפניו חלק נוסף של המקדשים. יש להקדיש לסיור מספר שעות. מומלץ להיעזר במדריך מקומי.
אקרופוליס – מבצר העיר
בתקופה הניאוליתית ובתקופה המיקנית – מבצר. החומה של היום – קטעיה הקודמים מהאלף השני לפנה"ס. קטעים מאוחרים – תקופה עות'מנית – שימוש רצוף עד התקופות החדשות. הרס עצום (ב-1670 – הפצצת הצי הוונציאני). שיקום מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. חפירות גרמניות-צרפתיות, לשחזור המבנים השתמשו בברזל, הנרקב והורס את השיש.
מתאר כללי
האקרופוליס של אתונה בנוי על גבעה סלעית ומזכיר במתארו את מצדה. מוקף בחומות ומצוקים, חוץ מהצד המערבי.
באקרופוליס ארבעה מבנים חשובים:
א. פרתנון – מקדש אתנה הבתולה.
ב. ארכטיאון – מקדש לכבוד ארכטיאוס – בחלק הצפוני.
ג. מקדש ניקה אפטרוס – בחלק המערבי – "ניקה חסרת הכנפיים".
ד. פרופיליאה – מערכת השערים המובילה לפרתנון.
למרגלות האקרופוליס, מדרום לו, נבנו מבנים אחדים. החשובים שבהם:
1. סטואה של אאומנס, מלך פרגמון.
2. אודיאון של פריקלס.
3. מקדש לאסקלפיוס – מצפון לסטואה.
4. תאטרון דיוניסוס.
הארכיאולוגים היוונים של המאה הקודמת, הרסו את כל מה שבא אחרי שנת 400 ומכיוון, שהפרסים הרסו את כל מה שהיה כאן עד המלחמות הפרסיות. הרי האתר הינו כמעט אתר חד-תקופתי – דהיינו, התקופה הקלאסית.
כניסה לאתר
כבר בתקופה הארכאית, התחילו להתמודד עם הצוקים ולסדר דרך לתהלוכה הפאן אתונאית (תהלוכת אנשי העיר המלבישים את הבתולה). על הבעיות הטכניות התגברו על ידי יצירת רמפה וקירות תמך.
פרופיליאה – מערך גדול של כניסה לאקרופוליס. היתה בעיה ליצור מערכת שערים המטרה: לטשטש את הטופוגרפיה הלא נוחה ולהעניק פאר והדר. האקרופוליס הוא מתחם גדול לא סתם אתר, לכן יש מערכת שערים. מכיוון שבין נקודה אחת לשניה יש הפרש גובה של כ- 10 מ', הקימו שני מבנים זה אחר זה.
הפרופיליאה – נראית כחזית מקדש בן שישה עמודים. במשך הזמן חשבו על מעבר מרכבה או חיות לקורבן, לכן הרווח בין העמודים המרכזיים גדול יותר. שברו את כלל הברזל של האינטרקולוניום (רווח בין העמודים).
העמודים בפרופיליאה הם דוריים, להוציא את העמודים האמצעיים, שהיו גבוהים יותר, וכדי שלא ייראו מסורבלים מידי, עשו אותם יוניים. משני הצדדים נוצרו מרחבים, שלא כל כך ברור למה שימשו. הצפוני – נקרא פינהקוטקה – "אולם ציורים". הדרומי – לא ידוע למה שימש.
עמודיהם היו קטנים ודקים יותר לעומת עמודי החזית, יש פה קושי. חוסר אורגניות, אין הרמוניה. זה אמנם לא מקדש, אך הכללים הארכיטקטונים משחקים. ברור עצם הקיום של החלונות. הכל היה מקורה בקורות שיש, לא היה צורך בעץ. חורים קטנים הופיעו בשטחי הקיר הקטנים, אלו חורים דקורטיבים – קסטונים .(COFTERS)הם צוירו בכחול עם כוכבים, כדי להעניק תחושת שמים.
בנין הפרופיליאה הושתת על מבנה קדום יותר, שמתארו לא ברור, אך גם הוא היה קשור בכניסה. לפני הכניסה לפרופיליאה, מצד שמאל (צפון), נמצא המונומנט של מרקוס אגריפס (חתנו של אוגוסטוס ושותפו לשלטון. התחתן עם יוליה בתו הסוררת). מרקוס אגריפס. העמיד את הפסל לכבוד עצמו, כאילו בני אתונה חפצו, ביקרו והעניקו לו.
לסיכום,
– מבנה בעל קשיים טכניים, בגלל הפרשי הגבהים.
– ייעוד לא ידוע לשני החדרים הצדדיים, היוצרים צורת ח'.
– שילוב של עמודים יונים במבנה דורי.
– הפרופיליאה – פותחת את התחום המקודש, נותנת תחושה מרשימה למרות הקשיים – המבנה מרשים מאד. בנייתו לא הושלמה מעולם!
פסל אתינה
מאחורי הפרופילאה – פסל ענק של אתנה מעשה ידי פידיאס. בעל רומח מצופה זהב, שנראה לבאים מהים.
מקדש אתינה ניקה
בכנף הימנית (דרומית) של הפרופיליאה – מקדש ניקה אפטרוס. מקדש קטן, יפהפה. אחד הקדומים ביותר. זהו טטרסטילוס-אמפי-פרוסטילוס (מקדש עם ארבעה עמודים בחזית וארבעה מאחור). נבנה לציון אירוע פוליטי, בא להבטיח את הניצחון. נקרא "ניצחון ללא כנפיים", כדי שהניצחון לא יברח מאתונה. הכותרות – יוניות. את הכותרות שבעמודים הקיצוניים מותחים לצדדים כדי לטשטש את ההבדל שבין הצלעות.
פרתנון
זה המונומנט המרכזי שלכבודו קיימים כל היתר. מקדש לאלה אתנה – האלה הבתולה. הוקם בשנים 431-447. היה קיים פרתנון קודם לכן, אך נהרס על ידי הפרסים בשנת480. בימי תמיסטוקלס הוחלט לבנות בניין חדש, מפואר יותר וגבוה יותר.
מכיוון שפני השטח של האקרופוליס אינם חלקים, בנו רמפה לפני המבנה – אתגר מרשים. בצד הדרומי מזרחי, מגיעה הרמפה לגובה של 10-12 מ'. התוכנית הכללית, שמונה עמודים (אוקטסטילוס פרוסטילוס). בחזית ו- 17 עמודים לאורך כדי ליצור יותר עומק, הוסיפו עוד שורה של שישה עמודים. בחזית ומאחור – הקססטילוס- אמפי-פרוסטילוס.
המבנה מכיל פרונאוס (מקוצר) נאוס ואופטיסטודומוס.
הפרונאוס כמעט ולא קיים. קיצרו את הקירות הבולטים והוסיפו עוד שישה עמודים, שקוטרם קטן יותר מהעמודים החשובים. הם עומדים בדיוק על צירי העמודים הגדולים, אולי כדי שהעמודים מבחוץ ייראו את הפסל הענק של אתנה – מעשה ידי פידיאס, הסיבה מטעמים אסתטיים.
האופטיסטודומוס הוא אולם מלבני, שתקרתו נתמכה על ידי ארבעה עמודים בסגנון יוני – בגלל הגובה. הנאוס – גדול ומרשים, כדי שיהיה מקום לפסלה של אתינה פרתנוס. את התקרה והגג תמכו בשלוש שורות עמודים, שיצרו ארבע סיטראות: אולם תווך, שתי סיטראות אורך וסיטרת רוחב. המדרגות עשויות שיש והמסד אבן – החלקים הבלתי חשובים עשויים מחומר יותר זול. הפתח – גדול במיוחד – כדי להאיר את הפסל. החזית המערבית – זו שרואים עם הכניסה לאקרופוליס, זו החזית הידועה והמצולמת. זה מה שראה אדם שנכנס לאקרופוליס, אך הכניסה לפרתנון הייתה מצד שני – מהכניסה המזרחית. כדי להאריך את מסלולה של התהלוכה הפאן אתינאית.
בכניסה
מבחוץ – מטופה וטריגליף – התבליט בקטעים (דורי). בפנים – פריז רץ (יוני)- שם מראים את התהלוכה בפאן אתינאית. בטמפנון בצד המזרחי – הולדת אתינה (מחזה שקט יותר). בצד המערבי – מאבק בין אתינה לפוסידון (רועש יותר).
העיצוב הכללי של הפרתנון על ידי פידיאס. שנחשב כבר בתקופה היוונית לגדול פסלי יוון. הוא היה גם המשגיח האומנותי וגם מנהל העבודה. מאנשי חוגו הקרוב של פריקלס.
את הפסלים בפרתנון מחלקים לשלוש קבוצות:
1. פסלי הגמלונים המזרחי והמערבי.
2. פסלי המטופות שהקיפו סביב סביב.
3. פסלי האפריז הפנימי, שהקיפו את הנאוס סביב סביב. אורך האפריז היה 160 מ'.
פסלי הפרתנון נפגעו מעט, כשהפכו את הפרתנון לכנסיה ובעיקר עם המצור הוונציאני בשנת 1687. המטופות קודמות לאפריז ב-30 שנה. הם הוצבו במקומן כאשר פידיאס שהה באולימפיה. פידיאס קבע את צורת הפסלים אך סביר להניח שלא פיסלם בעצמו, כי היה עובד בברונזה שנהב שיש וזהב, ולא עסק בעבודות שיש. מספר המטופות = 32-92 בכל צד אורך ו- 14בכל צד רוחב. התיאורים במטופות סצינה סצינה לקוחים מחיי האלים. בניגוד לעיטורים באולימפיה, הציבו האומנים באתונה את דמויותיהם על רקע רחב ידיים ולא חששו מפני "אימת הריק". חידוש אחר הוא ביטוי התנועה, באמצעות חלקי הלבוש המעופפים על הרקע.
שוני נוסף ניכר בתיאור הלפיתים והקנטאורים: בתיאור הקדום – באולימפיה- הלאפיתים – היונים – נלחמים במרץ ובשלווה אולימפית ואילו הקנטאורים הם חיות פרא מלאות תאווה ואכזריות, שמפלתם בטוחה. לעומת זאת, בחלק מהמטופות של הפרתנון, הקנטאורים מנצחים את הליפיתים, כך שהצדדים מתוארים שווים במערכה. השוויון ניכר גם בפרטי תיאור הדמויות. הקנטוארים אינם נראים פרועים כחיות יער. אין הבדלי מבע ביניהם לבין יריביהם. בפני שני הצדדים נראה כאב ושניהם צוהלים לניצחון. דמיון זה מצביע על מיתון הגאווה ההלנית וערעור הביטחון העצמי הקודם, שהיו תופעות האופייניות לתקופה שלאחר המלחמה והניצחון. סה"כ נבחרו לעיטור המטופות בפרתנון ארבע עלילות אגדתיות שסמלו בעיני היוונים את ניצחונותיהם על הברבריות: האלים מול הענקים, היוונים מול הטרויינים, הלאפיתים מול הקנטאורים והאתונאים מול האמזונות. בזמן שבתיאורי המטופות של הפרתנון משתקף עולם המיתוס והמסורת, הרי האפריז הוא חידוש משני צידיו.
א. זה הבנין הראשון בסגנון הדורי שנתעטף באפריז רצוף.
ב. האפריז מתאר כהוויתה, חגיגה דתית שהייתה חוזרת באתונה אחת לארבע שנים, ללא קשר עם המיתוס. האפריז מראה את התהלוכה. הפאן-אתנית שעלתה לאקרופוליס, כדי למסור לכהני האלה את הפפלוס המקודש שרקמוהו בתולות העיר, כמנחה לאלה. התהלוכה מתוארת בפס רצוף. ראשיתה בחלק האחורי של הבניין שם מתוארים הפרשים העומדים לעלות על סוסיהם. התהלוכה נמשכת בשני הצדדים הארוכים, כאילו התפצלה לשתי תהלוכות נפרדות, הערוכות כל אחת באותו הסדר עצמו. שני הראשים מקיפים את הפינות ומתקרבים משני הצדדים אל חבורת האלים, היושבת בנחת במרכז החזית המזרחית של ההיכל. לפני פיצול התהלוכה, ניצבים בשתי קבוצות, עשרת הגיבורים האפונימיים – אבות השבטים הקדומים של אטיקה.
מלאכת האפריז מושלמת. חלקו העליון משופע קדימה ומעמיק בדרך זו את הצללים בחלקו הגבוה, היותר זקוק להדגשה יתרה (בגלל ריחוקו מעין הצופה). כדי ליצור רושם של תהלוכה בלתי פוסקת, הקפידו על איסוקפאליה – ראשי כל הדמויות ערוכות בגובה שווה. כמו כן הקטינו את מידות הסוסים בהשוואה לבני אדם. הפסל קורא תיגר על הפרופורציות. מעוות אותן כדי שמרחוק ייראו טוב. אחרת האדם ייראה קטן. אפריז הפרתנון הוא בראש ובראשונה שיר הלל לפרשים האטיים, שממלאים בו את התפקיד הראשי. הם היו מתומכי מעמד הביניים וממתנגדי הדמוקרטיה הקיצונית. הופעתם במקום חשוב כל כך מעידה על מגמתם של מתכנני הפרתנון. גם תיאור האלים מראה על מגמה דתית חדשה. בניגוד לאלים הארכאים, החזקים והמפחידים. אלי המאה החמישית. צלמיהם עשויים בדמות האדם אך הם מרשימים בשלוותם.
בגמלונים – שתי הוויות יסוד במיתוס של אתנה. לידתה מראש זווס והתחרות בינה לבין פוסיידון. בבחירת הנושאים שמרו המתכננים על הכלל שכבר ראינו באולימפיה: הגמלון הקדמי, מעל הכניסה להיכל (במקרה זה המזרחי) נועד למחזה שקט, והאחורי (כאן במערב) למחזה שוקק.
גמלון מזרחי
לידת אתינה באולימפוס. משמאל יושב זאוס ולפניו אתינה, שנולדה חמושה ומזוינת. מעבר לזאוס עומדת הרה המרומה את ידה, כמשתוממת למראה המחזה של לידת בתולה מראש גבר. זו הזדמנות פז להראות את כל האלים. ניקי המכונפת, דיוניסוס, מרכבת סליני – אלת הלילה; מרכבת הליוס – אל השמש.
גמלון מערבי
מנציח את הקרב בין אתינה לפוסידון, מי יהיה האפוטרופוס של אטיקה. אתינה נתנה את עץ הזית ופוסידון הפיק מים מסלע. (לדעת אבי יונה העניק את הסוס). במרכז הגמלון, עומדים זה מול זה, אתינה ופוסידון. זו פונה בתנועה נמרצת ולוכסנית שמאלה. זה פונה בתנופה דומה ימינה. בין שתי הדמויות היה עץ הזית. בצד דמויות, כמו האדם, הרמס, איריס וכו'. מימין ומשמאל שכובות שתי דמויות – המסמלות את קפיסוס ואיליסוס – הנהרות של העיר.
הארכיטיאון
על שם ארכיטיאוס – (ארכטאוס – כנראה אל-נחש, שלא ברור מקורו). בניגוד לפרתנון ומקדש ניקה, זהו אינו מקדש במתכונת המקובלת. נבנה כנראה על ידי קליקרטס (תכנן את הפרתנון?). נבנה בשנת 421 – שלום ניקיאס, שגרם להפסקה קצרה במלחמת הפלופונז.
זה מבנה יוצא דופן, שהיה אמור למלא כמה תפקידים:
א. לשכן את פסלה העתיק של אתינה.
ב. חלק שני – משמר את קברו המדומה של קקרוס (מלך קדמון אגדי למחצה מתקופת המונרכיה).
ג. זה הבאר – המעיין שפוסיידון העניק לאתינה במאבק המפורסם על אתונה.
ד. כאן גם עץ הזית שנתנה אתינה. גם כאן טופוגרפיה לא נוחה. הפרשי גבהים של 2.5 מ'. המבנה בנוי משיש. תכניתו מוזרה ותמוהה. ביסודו מבנה מלבני, ובאמצע קיר המפריד בין שני חלקים. בחלק המזרחי – אולם רוחבי – דלת אחת ושני חלונות. בחזית ששה עמודים – הכססטילוס – פרוסטילוס. אולם זה, בו שמרו על פסל אתינה, מופרד מהיתר. החלק המערבי – קברו של קקרוס וארכטיאוס עצמו.
החלק הכי מערבי. חלק הנוגע בציריות של המבנה ופונה לדרום מזרח – זהו אזור מעבר, המקשר בין שני מרכיבים נוספים בצד הצפוני – מרפסת פוסיידון – בא להנציח את הבאר ממנו פוסידון הוציא מים. מכיוון שלא הצליחו להכניס את הבור לחלל המבנה הוסיפו לו מרפסת – טטרסטילוס פרוסטילוס – שמורה היטב, למרות התבליטים שנשדדו. בחצר החיצונית – מזבח לכבוד זאוס. החצר הייתה מוקפת קיר דקורטיבי ובמרכז – עץ הזית. הקיר עוטר בחצאי עמודים וביניהם חלונות עם סורגים והפרוזדור – פתח למרפסת פוסידון. פתח נוסף מוביל את מרפסת הקרדיוטית. זו מרפסת שאיננה משרתת שום מטרה, זהו אלמנט לא מתאים לא משתלב ולא מוצלח מבחינת ההבנה הכללית של המבנה. אבל זהו אלמנט מרתק.
הקדיוטות – מקור השם במילה קורה = עלמות. אחת הקרדיוטות נשדדה על ידי אלגון – נמצאת במוזיאון הבריטי. היא גם המוצלחת ביותר. היתר מוצגות במוזיאון שבאתונה. בשטח נמצאים רק העתקים לא מוצלחים. מעל האאכיטרב – במקום פריז – מופיעות שיניות. זהו סגנון יווני מזרחי. הדבר בולט גם בעיטורי הפלמטות – – Palm) דקל) . עיטור האסטרגל – מזכיר כוכבים.
מכאן מומלץ לרדת רגלית אל האגורה, כיכר השוק של העיר העתיקה וממנה אל הפלקה של ימיינו.
בהתייחס לתיאטרון, ראו גם: התיאטרון בעולם הקלאסי
שלום לך דר' גילי חסקין,
ברצוני לשאול איפה נמצא הפסל של אתנה היום?
האם עכשיו מנסים לשחזר
ולבנות מחדש את המתחם?
בברכה,
שרה רוסמן.
מחפש אם היה בית כנסת באגורה
למיטב ידיעתי, לא היה
אחד המאמרים הטובים שקראתי כהסבר ממצה על האקרופוליס, נותר לציין שהחוויה בכניסה דרך הפרופיליאה, לאחר כל החיזוקים והתיקונים, הוא מהמרשימים ביותר בחוויה, גם כניסה בהפרשי גובה, גם המעבר מתחת לעמודים ולצד חלקי המבנה. והמרחב של אתונה שנפרש מתוך המרווח עצמו. חוויה עוצמתית. זה המבנה היחיד שם שבעצם המבקר נמצא בתוכו ולא מתבונן בו מהתד. יש דבר יחודי בעמידה בתוך ולא מהצד. תודה.
האם יש אפשרות לסיור מודרך באקרופוליס ב18,19 או 20 בנובמבר? אנו 2 אנשים.
שלום רב
איני מוכר סיורים מקומיים. רק מוציא קבוצות מהארץ, או מתכנן טיולים עצמאיים.