גילי חסקיןועדה בֶראשותו של שופט בית המשפט העליון לשעבר אֶדמונד לוי קבעה כי ישראל איננה כובשת בֶשטחי יהודה ושומרון, וּלפיכך ממליצה על הכשרת מאחזים. נתניהו מיהר להודיע שיעביר את ההמלצה לוועדת השרים לענייני ההתיישבות, כאילו שעד עתה היתה מדיניות ההתנחלות קשורה להחלטות מוסריות כאילו או אחרות..
ב-45 השנים שבהן היא שולטת בשטחים שכבשה. שחררה במלחמת ששת הימים, נמנעה ישראל מלהחיל את החוק והמינהל הישראליים על הגדה המערבית ורצועת עזה. במשך כל אותה תקופה, ישראל עשתה שימוש נרחב בצווים צבאיים לצורך הפקעת אדמות פרטיות של פלסטינים והכרזה על מאות אלפי דונמים כ"אדמות מדינה". צווים אלה הוצגו אינספור פעמים בבג"ץ בתגובה לעתירות של בעלי האדמות וארגוני זכויות אדם. והנה, אתמול הפכה ועדת המשפטנים, שמינתה ממשלת נתניהו את הקערה על פיה. בדו"ח שמזכיר את מאמרי המערכת של "נקודה", סיפחה הוועדה למעשה את השטחים למדינת ישראל.
ברוכין
כבודו הבהיר שלא מדובר בכיבוש. דבר שלדעתו מצריך להכשיר את המאחזים. המתנחלים צהלו. הנה, גושפנקא של מי שהיה שופט בבית המשפט העליון, לזכותנו על הארץ. לא צריך להיות נביא כדי לשער את תגובתם לו היה כבודו מחליט אחרת. בניגוד לימין, אינני רואה בבית המשפט אויב. אני מכבד אותו, אך בניגוד לשמאל, אינני רואה בו תורה מסיני. יותר מדי פסיקות של בית המשפט גרמו לי להרים גבה בתמיהה. עיין ערך חיותה כוחן ומשפט רמון.
אינני זקוק לאישורו של השופט בדימוס לכך שלא מדובר בשטח כבוש. שהרי השטח לא נכבש מידי הפלסטינים, אלא מירדן. גם לא להכרתו בזכותנו על הארץ. היא כתובה בספר התנ"ך וב"מלחמות היהודים". בניגוד לחברי בשמאל, אני סבור שהישיבה בגוש עציון מוסרית יותר מאשר בקיבוצי "השומר הצעיר" שבמורדות השומרון. השמאל משחית זמן ומשאבים לריק בדברו על "מוסר" ועל "כיבוש" שאינם ממש רלוונטיים לוויכוח וגורמים למרבית העם להתרחק ממנו. ככל שהוא הולך שמאלה ומתמרק בצדקתו, כך הוא מאבד מצביעים.
השאלה איננה נוגעת לזכות, אלא לאפשרות. בדומה לימין, אני בספק אם ניתן יהיה לכרות ברית שלום עם הפלסטינים בדור הזה. איני מאמין שאבו מאזן, יליד צפת, שדחה את הצעותיו הנדיבות כל כך של אולמרט, יהיה מסוגל לוותר על זכות השיבה ולהישאר בחיים, אך אינני רוצה למנוע את הזכות והחובה לחיות בשלום מן הדור הבא, כאשר השעה תהיה כשרה לכך. גם אם אבו מאזן, נתניהו וכותב שורות אלו, יהיו כבר שוכני עפר.
מגרון
למותר לציין שכבודו התייחס למעמד הישובים לפי החוק הישראלי ולא למעמדם על פי החוק הבינלאומי. כאילו שמדינת ישראל אינה חייבת את קיומה לקומץ של מדינות שעדיין מבינות את חשיבותה וחשיבות קיומה. כאילו שאין חשיבות למעמדה המדיני של מדינת ישראל בעולם. כאילו לא ברור שארצות הברית לא תכיר ולא תכבד את הפסיקה הזאת. אכן, בקרב הימין רבים דברי הרהב על כך שמדינת ישראל לא שואבת את זכותה להתיישב מן העולם. הם צעירים מכדי לזכור או מעדיפים לשכוח את הרכבת האווירית במלחמת יום הכיפורים ומצטטים את בן גוריון שהכריז "או"ם שמום" ומיהר להחזיר את חצי האי סיני לאחר טלפון אחד מאייזנהאור.
כבודו, שטרח להבהיר מדוע יש לנו זכות על הארץ, לא התייחס לשאלה החשובה ממנה: האם יש לנו חובה על הארץ". אין עוררין על כך שזכותי לומר לשכני, "בקר טוב אדוני הגיבן", אך ראוי שאוותר על זכות זאת אם ברצוני לחיות עמו בשלום. אין לי ספק שיש לנו זכות לשבת בעיר האבות, אני בספק אם יש לנו חובה על כך. בלשון אחר, אם זה אפשרי, או אם זה כדאי.
למרבה הצער, השופט לוי, שהיטיב להגדיר לגבי השטחים המדוברים מה הם לא, היינו לא כבושים, לא הגדיר מהם כן. האם הוא שטח ישראלי? האם יש להחיל את החוק הישראלי במלואו על המתנחלים, שיכולים בינתיים להמשיך וליהנות מהטבות כאלה ואחרות ומהגנה צמודה של חיילי צה"ל?
השופט לוי התרכז בשאלה המשפטית ונמנע מהשאלה מהשאלה המעשית. לצערי, בית המשפט מזמן אינו מגביל את עצמו לשאלה מהו החוק. לפי כבוד השופט אהרון ברק וקיצוני ממנו קודמו, מאיר שמגר, הכול שפיט ובית המשפט צריך להתייחס גם לשאלות כלליות הרב היותר. לכן, ראוי היה שיתכבד השופט לוי ויציע לנו מה לעשות באותם שטחים? האם לספח אותם? האם להחיל את החוק על תושביהם? אולי לגייס אותם? כפי שמציע שר החוץ ליברמן, שידוע בחתירתו לשוויון.
אנא, יפנה השופט לוי למתנחלים המרעים, יסביר להם שהוא מציע להחיל על תושבי השטחים את האזרחות הישראלית, להנפיק להם את תעודת הזהות הכחולה, את חופש התנועה בכול מקום. או למצער, שיסביר לציבור האחר ולעולם כולו אם הוא מציע לחוקק כאן חוקי הפרדה, שהרי "אפרטהייד" היא מילה גסה ו"איך אתה מעז להשוות"?
האם חושב השופט לוי והצוהלים מימין, שמדינת ישראל, שמתקשה לאכוף את החוק על תושביה הבדואים, שמפסידה קרקעות מדינה לערביי הגליל, שמתלבטת בשאלת מגורי ערבים על אדמת קרן קיימת, שמקבלת לתוכה אלפי מסתננים מסוגים שונים, זקוקה לעוד שלושה מיליון ערבים פלסטינים, שאינם חובבי ציון בלשון המעטה ולמעשה עוינים את המדינה היהודית, לפחות כל עוד תישאר כזאת.
האם השופט לוי, שרואה את ההמונים בארצות ערב לוקחים את החוק לידיהם אינו מבין שלא ירחק היום שאירועים כאילו יתחוללו גם כאן? שבעולם של תקשורת חופשית מיליוני פלסטינים לא יקבלו את העובדה שאינם רשאים לבחור ולהיבחר. האם סובר השופט לוי שמה שמדינת ישראל זקוקה לו בימים הללו, בין תסכול חברתי גואה, קרע בשאלת גיוס לכול והאיום האיראני, הוא הכשרת מאחזים. הם בימים אלו, שנוצר שיתוף אינטרסים בין העולם החופשי, מדינות ערב השפויות יחסית ומדינת ישראל, ראוי לצאת קבל עם ועולם ולהכשיר את ההתנחלויות?
בניגוד לדמגוגיה של אחמד טיבי, אין צורך לקשור בין פסיקתו של לוי לעובדה שהיה בעבר ראש עיריית רמלה מטעם הליכוד, אך אין ספק מה בחר בברירה שבין יצהר לבין בושהר.
קראתי את דבריו של יוסי גולדשטיין ובכלל מה שנפוץ בעיתונות בימים האחרונים ואני תמהה מדוע לדור אינו מתפטר. הוא גרם נזק נוראי לאולמרט ברמה האישית וברמה הציבורית. במקומות אחרים היו מודים לו על שירותו ופוטרים אותנו מעולו של זה.
אכן נראה שהפרקליטות מונעת לעיתים מאג'נדה ובפרט לדור. בתפקיד כמו של לדור דרוש משנה למשנה הזהירות בכל הגשת תביעה. ולי נראה שהזהירות הזו כבר נעלמה ממקומותינו והרצון 'להכנס' באנשים מתוך מניעים שונים עולה על כל דרישה לצדק אמיתי..
בין היתר ראה את כוחה של התקשורת – כמו מפלצת רעבה היא עטה על כל שלל. מרססת, מרעילה, מפמפמת, מתביעה או מטביעה גורלות. והשימוש בה מסוכן. במיוחד אם אנשים כמו לדור יודעים איך להשתמש בה.
טוב שלך יש עוד כח לכתוב מאמרי דיעה.
שלום גילי,
כל הדיון על ההתיישבות היהודית באיו"ש הוא חסר תועלת ואינו מוביל לשום מקום.
יהיו הדעות שלך או שלי או של כל אחד, אשר יהיו, ימין, שמאל או מרכז, שום דבר לא יזוז ולא יזיז אם לא ניתן את דעתנו לעניין הבסיסי ביותר.
הנתון המרכזי הוא שבין הים לירדן יש שני עמים (שלפחות ברגע זה גם עוינים אחד את השני), כ 6 מיליון יהודים ו כ 3 מיליון ערבים, חלקם מזוהים כערבים ישראלים וחלקם פלסטיניאים אבל בעצם כולם אותו הדבר.
ואת זה צריך להבין, שני העמים האלו אף אחד מהם לא הולך לשום מקום. עם ומתוך ההבנה הזאת צריך להתחיל.
ראש ממשלה ישראלי אחד ניסה לפתח את ההבנה וגמר עם שלושה כדורים בגב. כל ראש ממשלה, או איך שתקרא לזאת פלסטינאי/ערבי לא יוציא את היום אם יכיר בזכות יהודית על ארץ ישראל (או חלקים ממנה) ויהיה מוכן לוותר על "זכות השיבה"!
חזרתי לא מזמן מדרום אפריקה, הם בדרום אפריקה נתנו לי להבין את המושג "אפרטהייד". לא יעזרו משחקי המילים, ישראל בעיני מריבת מדינות העולם הינה מדינת אפרטהייד.
כאשר זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי, צריך איזה חכם כמו שלמה המלך שידע להפריד. לצערנו קל לעשות זאת בסיפורים לא בדיוק הולך במעשים. לא לשווא שום ממשלה מאז מלחמת ששת הימים לא סיפחה את איו"ש לריבונותה של מדינת ישראל.
גם החלת החוק הישראלי על רמה"ג הוא בעצם פיקציה, יש רק שתי מדינות בעולם שמכירות בכך, ישראל ומיקרונזיה! עד היום לא ברור איך החלת החוק הישראלי שם שיפרה את אחיזתנו בגולן חוץ מאשר שקיבלנו כמה אלפי דרוזים שלא ממש אוהבים אותנו להיות "אזרחים ישראליים" ועכשיו חסרים לנו עוד 3 מיליון פלסטינאים, ממש הצלה למדינה.
אני לא רואה שום ממשלה יהודית המספחת חוקית את שטחי איו"ש לתחום מדינת ישראל, רק תחשוב על כ 3 מיליון ערבים מצביעים לכנסת, בסבירות גבוהה הם יהיו המפלגה הגדולה במדינה. נכון אפשר לספח רק שטחים והעולם יעמוד מנגד וימחא לנו כפיים.
עד היום לא הצלחתי להבין איך סיפוח מחנה הפליטים שועפת ועוד כחצי מליון ערבים הפך את ירושלים ליותר יהודית ויותר ישראלית! עוד כמה שנים כל תושבי ירושלים יהיו חרדים וערבים ואז תהיה לנו יופי של עיר בירה.
אפשר לקבל את דו"ח ועדת אדמונד לוי, נו אז מה? אז יכשירו עוד כמה מאחזים ומה אחר כך?
יום יגיע ותיווצר סיטואציה שמדינת ישראל תצטרך לקבל החלטה, העולם לא יאפשר לישראל לאורך דורות להחזיק עם שלם כאזרחים סוג ב' ג'… ד ו ז'! ללא זכויות וללא זהות לאומית/פוליטית.
הייתי שנה באנגליה כאשר הטילו סנקציות על דרום אפריקה, ואני זוכר את ההפגנות שם מול השגרירות הדרום אפריקאית מול כיכר טפלגרד.
אני לא זקוק לזיקפה הלאומית ואני לא רוצה להיות במדינה שרוב מדינות העולם מקצות אותה מחמת מיאוס.
לא רבים זוכרים, אבל כאשר עמדו לבצע את הסכמי הנסיגה מסיני בעקבות הסכם קיימפ דיוויד, המצרים היו מוכנים למסור לישראל בחכרה את אזור טאבה במסגרת של פישור. אבל אז חכם אחד ולחש לאזנו של ראש הממשלה שיש איזה מפה טורקית ישנה שמראה שטאבה נכללה בשטחי השלטון הטורקי ולכן דינה להיות במדינת ישראל היום. הועדה בין לאומית שקבעה את הגבול בין ישראל למצרים לא קיבלה כמובן את הטענה האווילית הזאת וכך הפסדנו עוד כ קילומטר משפת ים סוף. הדו"ח של אדמונד לוי דומה מאוד לאותו חכם שיעץ בזמנו לאזנו של ראש הממשלה בעניין טאבה, וכדאי ללמוד מההיסטוריה, כי כפי שנאמר מי שלא לומד מההיסטוריה נדון לחזור על אותן הטעיות.
במילים אופטימיות אלו נסיים.
בברכה
סנדי הורביץ
מעגן מיכאל
—
"גילי היקר, אתה טועה ומטעה ופשוט לא הכנת ש.ב. ראשית, ועדת השופט העליון בדימוס קבעה כי ארץ ישראל המערבית שלנו לפי המשפט הבינלאומי, לא רק הישראלי, בהתאם להחלטת המנדט.
ולא, יו"ש לא "נכבש" מירדן, דווקא ירדן היא הייתה הכובשת.
שנית, כאשר אתה מדבר על "פתרון" נא הבהר האם אתה תומך או מתנגד לטרנספר?
שכן, אם ה"פתרון" שלך הוא ויתור על ההתנחלויות, אתה למעשה תומך בטרנספר, של יהודים דווקא…
שלישית, אתה וחבריך מהשמאל נמלטים באופן שיטתי מדיון על האינטרסים החיוניים לנו, אלה שאמורים ליצור את הקווים האדומים, הרי לשמאל אין כלל קווים אדומים.
האינטרסים החיוניים לנו, תודעה, אתה מודה שהשמאל כשל שם, מים ובטחון ובהקבלה, ירושלים הבירה, הר הבית, הבקעה, מערב השומרון, האזור מול נמל התעופה בן גוריון וצירי הרוחב האסטרטגיים, לרבות 443 וציר 5 הוא חוצה שומרון, הרי זה הויכוח בעניין אריאל, אתה הרי מורה דרך ותיק.
האינטרסים החיוניים לנו מצויים כמעט כולם בשטחי C המהווים כ – 60% מיו"ש, בהם כל ההתנחלויות ובהם גם אין כמעט ערבים, סדר גודל של כחמישים אלף ערבים וממילא גם אין בעיה דמוגרפית אף אם לא מאמצים את הטרנספר מבית מדרשו של השמאל…
אז מדוע לא להחיל את החוק הישראלי על שטחי C ?
ואתה הרי יודע היטב שרבין לא התכוון לוותר על יותר מכ – 50% מיו"ש…
אז ספר נא לנו, גילי היקר, על בסיס העובדות, כמובן, מה בדיוק הגיוני בדעותיך?
ואתה עוד ציוני, על חבריך, אף חבל לדבר…
ועוד לא דיברנו מה זה בכלל משפט בינלאומי ומה תוקפו, דרך כלל רק כסות לעוצמות המעצמות, הרי ברור שכל הכרעה כאן היא מדינית, על בסיס איזה מצע מדבר השמאל, האם על בסיס הציונות?