הרצאה על מנזרי הר אתוס שביוון

 

 

 

מנזרים תמיד משכו אותי בעבותות של קסם ומסתורין. בעיקר מנזרים אורתודוכסים, שם הנזירים צפונים במנזר, מגוננים על פרטיותם בכתבי קודש. מכיוון שהמנזרים נבנו בדרך כלל בתמיכתו של השלטון, הם הצטיינו בארכיטקטורה מרהיבה, מה גם שהמקומות המרהיבים בהם נבנו היוו קריאת תיגר עבור האדריכלים הביזנטיים.

הגורם הממונה, בדרך כלל המדינה, דאג להזמין את טובי האומנים והם הותירו אחריהם יצירות רבות ערך, מה דגם שבזכות התרומות הרבות, הצליחו המנזרים לשמר שכיות חמדה תרבותיות.

כנער צעיר שמעתי לא מעט בדיחות ברוח בוקצ'יו Giovanni Boccaccio ופאזוליני , שלעגו על סטיות מיניות שיש כביכול לנזירים. אכן, יש משהו לא ברור ולא טבעי בהתנזרות הזאת מהמין השני. עם השנים למדתי להעריך את מידת ההקרבה הנדרשת מן הנזירים ואת תרומתם הגדולה לשימור האומנות באירופה.

סיירתי במנזרים יפהפיים, קודם כול בארץ. מנזר קרנטל ומנזר מר סבא. בימים שסיני היתה בידינו הובלתי מטיילים למנזר סנטה קתרינה. עם הזמן הלכתי בעקבות המנזרים אל ואדי נטרון שבמצרים, אל קפדוקיה שבתורכיה, אל מנזרי טור עבדין שעל גבול כורדיסטן, אל מנזר דצ'אני שבקוסובו, על תמשיחי הקיר המרהיבים שלו והרשימה עוד ארוכה. כך בקפריסין, במקדוניה, בבולגריה, ברומניה וכמובן יוון.

 

 

גולת הכותרת של ביקורי במנזרים, בכול הזמנים היתה מדינת הנזירים האוטונומית כמעט בהר אתוס MOUNT ATHOS) ) אשר ביוון, בחצי האי כלקידיקי. מדובר בחצי אי מרהיב ביופיו, עם הרים המתרוממים בבת אחת מגובה פני הים, עד לפסגה שמיתמרת לגובה של 2033 מ'. מדובר בנוף טבעי נהדר של חופים יפהפיים בהם הגלים מלחכים את שורשי העצים, של מעברים חדים מחורש ים תכוני ליער של אקלים אירופאי ממוזג, ובנוף המרהיב הזה פזורים עשרות מנזרים ושלוחות. כל מנזר וחייו. כול מנזר ומנהגיו. כברל לפני אלף שנה נאסרה כניסת נשים למקום וגם כיום, המבקר חייב להצטייד באישור המוכיח שאין לו כוונה תיירותית. מספר הזרים בהר מוגבל לעשרה בלבד. כול אדם רשאי לשהות בהר ומנזריו ארבעה ימים בלבד. בעת הזאת הוא רשאי לשהות ולאכול במנזרים, לאל תשלום. הוא יכול לגמול למנזר על ידי רכישת עבודות יד ומזכרות.

הסיור במנזרים מרתק, הם בשל הארכיטקטורה והשתלבותם בנוף, הן בשל תמשיחי הקיר, הן בשל התפילות , השונות ממנזר למנזר, והן בשל האוצרות. מצאתי עניין רב בעבודת הנזירים בחקלאות ובחיי היום יום שלהם. כך למשל הם נוסעים ללא תשלום במוניות המשוטטות בהר. כך למשל הם מתנהלים לפי שעון ביזנטיון, המתחיל בחצות, אך זו נקבעת לשעת רדת השמש, כך שיש להתאים את השעון למציאות המשתנה.

מרבית המבקרים הם צליינים יוונים שעבורם הביקור בהר הוא קודם כול חוויה דתית. בהרצאה זו נעסוק בנזירות המזרחית בכלל, החל מינקותה במצרים, דרך התפתחותה באנטוליה וארץ ישראל. נדון כיצד אדיקט מילנו של קונסטנטין הגדול, בו הפך את הדת הנרדפת לדת מותרת, יצר דווקא משבר עבור הנזירים. נדון במושגים כמו "הרמיטג'" (כוך התבודדות, לאורה (צורת נזירות. קבוצת נזירים שהיו מתבודדים בימות השבוע ואף מסתגרים מן העולם, ונפגשים במקום משותף רק בימי התפילה, שבת וראשון. המפגש היה לצורך תפילה, סעודה והחלפת פרי עמל כפיהם של הנזירים בחומרי גלם לעבודה במהלך השבוע הקרוב. המונח "לאורה" מגיע מיוונית ופירושו "מסדרון", "סמטה" או "שביל", והוא בא, ככל הנראה, לייצג את הדרך המחברת בין תאי ההתבודדות האישיים של חבריה)  וקונוביום. נדון בנזירות המזרחית ובהבדלים שבינה לבין לזו המערבית, באומנות הביזנטית ונכביר בחוויות אישיות מהסיור במקום.

ההרצאה מלווה בצילומים מרהיבים.

לאתר הרשמי של הר אתוס

ראו באתר זה:

כתבה על ביקור בהר אתוס ב-1988.

יומן טיול בהר אתוס – 2012.