גילי חסקין
תצפית מסרו קמפנריו
המלצות לטיולים באזור האגמים של ארגנטינה
הכתבה פורסמה לראשונה בגליון 'מטיילים' של המגזין מסע אחר. כתבה מקוצרת התפרסמה גם במגזין האלקטרוני של YNET
כתב וצילם: גילי חסקין
סרו טרונדור (ההר הרועם)
אזור האגמים של ארגנטינה, הינו אזור הררי גבוה, שפסגותיו המושלגות מזדקרות בתלילות מעל גבעות מיוערות בצפיפות ואגמים בשלל גדלים, צורות, וצבעי כחול. האזור כלוא בשטח צר שבין הרי האנדים לבין המדבר הפטגוני, והנסיעה בו מזמנת למטייל שינויים עוצרי נשימה בנוף ובצמחיה; מישימון צחיח ועד ליער גשם ממוזג ההולך ועבה ככל שמתקדמים מערבה. האזור כולל שרשרת אגמים, מקווי רוחב שמעל 40°, עד לקו רוחב שמתחת ל-50°. האגמים בצדם המערבי פולשים לתוך האנדים, ובמזרחם ממלאים את המורנות העתיקות של הקרחונים.
[אזור האגמים הצ'ילאני, הנושק לאזור הארגנטיני, אף הוא אזור חשוב מבחינה תיירותית. כאן, בין קווי הרוחב 42°-39° דרום, משתרע אחד מאזורי האגמים היפים בעולם. באזור שנים עשר אגמים גדולים, מעיינות חמים והרי געש מושלגים. זהו האזור שבין Concepcion לבין – Puerto mont, ארץ האגמים והנחלים; גשמים מסייבים בחודשי החורף הארוך; בקעות מעובדות וסביבן הרים מיוערים; אזור המושך דייגים ומטיילים].
באזור האגמים הארגנטינאי, שבו אנו עוסקים, מצויים שלושה פארקים לאומיים (שמורות טבע), ולצד כל אחד מהם עיירת נופש יפהפייה. הפארק המפורסם והאטרקטיבי ביותר הוא הפארק הלאומי נאוואל הואפי (Naual Huapi), ולצדו העיירה סן קרלוס דה ברילוצ'ה (San Carlos de Bariloche) או בקיצור, ברילוצ'ה. מצפון לו נמצא הפארק הלאומי לאנין (Lanin), ולצדו העיירה סן מרטין דה לוס אנדס (San Martin de los Andes), פחות זוהרת מברילוצ'ה, אך שקטה ונעימה. מדרום לנאואל הואפי נמצא הפארק הלאומי לוס אלרסס (Los Alerces) ולצדו העירה אסקל (Esquel).
בטיולנו נתמקד בפארק נאוואל הואפי ובעיירת הסקי ברילוצ'ה. טיול באזור זה הוא חלק בלתי נפרד מהטיול בארגנטינה
תצפית מסרו קמפנריו
הגעה
מרבית המטיילים מתחילים את טיולם בברילוצ'ה, המרוחקת 1760 ק"מ מבואנוס איירס. הנסיעה באוטובוס אורכת כ-24 שעות, והיא מייגעת מאד. ההגעה המומלצת ביותר היא בטיסה, האורכת כשעתיים וחצי, או בדרך היבשה מכיוון צ'ילה.
א. הדרך המרכזית, האטרקטיבית והמפורסמת ביותר: מפורטו מונט (Porto Mont), דרך מפלי פטרואה (Petrue) אל אגם טודוס לוס סנטוס (Lago Todos Los Santos), חציית האגם בשייט אל מלון פאוז'ה (Peulla), שם ניתן לשבור את הנסיעה בלינת לילה, לעכל את הרשמים ולהמשיך. חציית הגבול דרך פארק פרסידנטה ויסנטה רוזלס (P.N. Vucente Perez Rosales), אל פורטו פריאס (Porto Frias), שם נמצאת תחנת גבול הצ'ילנית, אל אגם פריאס (Lago Frias), חציית האגם בשייט אל פורטו אלגרה (Porto Alegre), נסיעה קצרצרה אל פורטו בלסט (Porto Blest), חציית אגם נאואל הואפי אל פורטו פנואלו (Porto Paňuelo) שליד המלון המפורסם ז'או ז'או (Llau Llau) – מקום מרהיב ויקר ללינת לילה. משם קצרה הדרך לברילוצ'ה. בכל משרד נסיעות בברילוצ'ה או בפורטו מונט ניתן לקנות את הכרטיס המשולב (ספינות ואוטובוסים).
ב. הדרך הצפונית, אטרקטיבית כמעט כמותה ופחות מפורסמת: מפוקון (Pucon) שלמרגלות הר הגעש המעשן וייריקה – נסיעה יפהפיה מזרחה, חציית הגבול למרגלות הר הגעש לנין, שהוא הגבוה והאטרקטיבי ביותר מבין הרי הגעש באזור (3800 מ'); חציית הגבול ונסיעה באזור מדברי לכיוון חונין דה לוס אנדס ומשם אל העיירה סן מרטין דה לוס אנדס (San Martin de Los Andes). מומלץ מאד להישאר בסן מרטין דה לוס אנדס לפחות ללינת לילה ולהמשיך למחרת אל ברילוצ'ה, ב"דרך שבעת האגמים".
ג. הדרך הדרומית, הפחות מפורסמת, גם אם מאד אטרקטיבית: מפוטלפו (Futalepu), חציית הגבול אל העיירה המנומנמת אסקל (Esquel), הנמצאת מדרום לפארק הלאומי Los Alerces.
האגם הראשון בפארק לבאים מכיוון דרום הוא לאגו פוטולפקן (Lago Futalafquen). אפשר לצאת לשייט באגם ולראות עצי אלרסס. אפשר גם ללון במלון היקר שלחוף האגם. ממנו ממשיכים לאגם מננזדז (Lago Menendez ), לאגם וורדה (Lago Verde), ממנו לאגם ריבדביה (Rivadavia ) . אחריו יוצאים מהפארק טל עיירת ההיפים אל בולסון (El Bolso) וממנה, בדרך חדגונית למדי, עד לברילוצ'ה
פארק נאואל הואפי
זהו אחד הפארקים הראשונים בעולם. הוכרז כבר ב-1903, לאחר שארגנטינה זכתה – כמעט מן ההפקר – בחבל ארץ מרהיב זה, הודות לעבודתו של הגיאוגרף פריטו מורנו, שמצא כי כמה אגמים באזור מתנקזים דווקא לאוקיינוס השקט ולא לאוקיינוס האטלנטי, ולפיכך יש לקבוע את הגבול בקו הפסגות ולא בקו פרשת המים (שעוברת בכמה מקומות מזרחית לאנדים). פרוש השם "נאוואל הואפי" בשפת הילידים, בני שבט המפוצ'ה (Mapuche) הוא "אגם אי הפומה". שטח הפארק 7,850 קמ"ר והוא כולל אגמים, נהרות, קרחונים, מפלים, יערות, וכד'. רוב רובו מיוער בצפיפות. הצד הצ'יליאני מיוער עוד יותר, בשל כמות המשקעים הגדולה יותר היורדת שם. חיות בר כמעט ולא נראות – מפחדות, אם כי בשטח חיים איילים, שועלים וחזירי בר. עופות רואים יותר, בעיקר ברבורים, אווזים, ברווזים [חובבי עופות יכולים להצפין אל פארק לאגונה בלנקה (Laguna Blanca) ובו אין ספור עופות בפארק של לאגו בלנקה]. לעתים נראים גם קונדורים. אגם נאוול הואפי, שגובהו 767 מ' מעל פני הים, הוא האגם הגדול בפארק. שטחו 531 קמ"ר, עומקו במספר מקומות עולה על 300 מ'. אורכו של האגם – 65 קמ"ר, רוחבו לא יותר מ- 10 ק"מ. צורתו מאד לא רגולרית. זרועות של מים – ברזוס (bazos) הנראות כפיורדים. ואכן, כמו פיורדים, הם נוצרו מגלישת קרחונים. באגם מספר איים שהגדול שבהם הוא האי ויקטוריה. מדרום לאגם שלושה אגמים נוספים ושמותיהם: Guillermo, Mascardi, Gutierrez, האגם היפה ביותר לטעמי נמצא מצפון לנאואל הואפי והוא לאגו טרפול (Traful), השובה את העין והלב בצבעו הכחול עמוק.
מבחינה גאוגרפית ניתן לחלקו לשלושה חלקים
- האזור האנדיני הגבוה – כולל בתוכו את רכס ההרים הגבוה שלאורך הגבול הצ'ילני – ההרים מכוסים שלג עולמים. ההר הגבוה ביותר הוא הטרונדור (Tronador), שמשמעו "ההר הרועם" וגובהו 3,554 מ'.
- האזור התת-אנדיני – מתוחם בין הרכסים הגבוהים במערב לבין קו דמיוני העובר לצד האגמים שממזרח להם. גובהו 2000 מ'. מגוון עשיר של חיות, צמחיה ושבילים.
- אזור הגבעות המזרחיות – מהימות שבמערב ועד לגבול המזרחי של הפארק, בואכה הערבה הפטגונית. האזור מקבל כמות גשם לא מספקת והצמחייה בו דלילה יותר.
מלון ז'או ז'או- Llau Llau
סן קרלוס דה ברילוצ'ה S.C. D. Bariloche
זו עיירת נופש יפהפייה, ההומה מבקרים בחודשי הקיץ (דצמבר – מרץ), אך עמוסה עוד יותר בעונת הסקי (מאי – ספטמבר). זוהי עיירה גרמנית-שוויצרית באופייה, והדבר ניכר לא רק בנוף האלפיני שמסביב אלא גם בארכיטקטורה שלה, במוצאם של חלק מתושביה, במאכליה שהובאו לכאן מאירופה, ובתעשיית השוקולד שלה. מקור השם: ווֹרוֹלוּצֶ'ה, בשפת הילידים, שמשמעו "האנשים שמעבר לרכס". ברילוצ'ה נמצאת לצד המורינה של Cerro Otto. מדרום – הפסגות המשונות של סרו קתדרל המזכירים בצורתם צריחים של קתדרלה גותית, ומכאן שמו. במקום מסעדות מעולות. בנוסף לסטייקים הארגנטינאים המצוינים, זה המקום להתנסות בדגי פורל המטוגנים בחמאה, בחזיר צייד (Jabali) או באייל (Ciervo).
סיורים
בעיירה מוצעים סיורים בני יום המתאימים לכל גיל, וכיום גם כמעט לכל כיס.
1. סרו טרונדור (Cerro Tronador), שפירושו "ההר הרועם" – סיור בן יום העובר לאורך האגמים גוייטרס ומסקרדי, ממשיך אל מרגלות הקרחון השחור (נקרא כך כי הוא מכוסה במורנה), והולך לאורך בסיס הקרחון. הסיור כולל לעתים את מפלי לוס אלרסס או לוס סיסרוס (Los Cisares). זהו סיור מגוון להפליא וחסרונו היחידי הינו עומס התיירים הגודש אותו בעונת הקיץ.
2. סירוויטו צ'יקו (Cirquito Chico) – סיור בן שלש שעות סביב ברילוצ'ה, הכולל כמה נקודות תצפית והליכה ביער של עצי נוטפגוס (Notafagus = אשורים של חצי הכדור הדרומי), וכן תצפית מפסגת סרו קמפנריו (Campanario) בגובה של 1100 מ'.
3. סרו קתדרל (Cerro Cethedral) – סיור בן שלש שעות אל תצפית בגובה של 1,900 מ'. אטרקטיבי רק בחורף ובאביב, כשהשלג רב.
4. סירקוויט גרנדה (Cirquito Grande) – "הסיבוב הגדול" – כולל נסיעה דרך המדבר אל לאגו טרפול (Lago Traful), משם אל חופו הצפוני של האגם (Villa de la Angostura), וחזרה לברילוצ'ה. ניתן לחזור בשייט.
5. פורטו בלסט (Porto Blest) – שייט באגם עד לקצהו המזרחי, כולל ירידה רגלית לביקור בעץ אלרסס ענק, ובמפלי Los Cantaros.
6. האי ויקטוריה – שייט בן שלש שעות אל האי, כולל סיור בשמורת עצי האריין (Arayan) החיים בו והאנדמים (בלעדיים) לאזור. העצים, בעלי הקליפה הוורדרדה, נתנו לוולט דיסני את השראתו לסרטו "במבי".
7. טיול אל וויז'ה דל לא אנגוסטורה (Villa de la Angostura) ושמורת עצי האריינס המרהיבה ששם.
טיולים רגליים
יש מסלולי הליכה של יום אחד, ויש מסלולים של כמה ימים (כולם למיטיבי לכת), שהמפורסם שבהם הוא חציית האנדים אל צ'ילה. בהרים שבאזור פזורות בקתות למטיילים ברמה אירופית. כך, למשל, אפשר לטפס לפסגת הר טרונדור או לשלב את הר קתדרל עם לגונה חאקוב (Laguna Jacob), או את הר לופס (Cerro López) עם לגונה נגרה (Laguna Negra), ועוד. בקיץ (ינואר-פברואר) הבקתות עלולות להיות מלאות במטיילים, ולכן כדאי להצטייד גם באוהל ובערכת בישול. בטיולים אלה השבילים ברורים ומשולטים היטב, ואין צורך במדריך מקומי. מפות אפשר להשיג בחנויות הציוד.
איך מגיעים לאזור האגמים?
מבואנוס איירס: הנסיעה באוטובוס מבואנוס איירס לברילוצ'ה אורכת כ-24 שעות. מומלץ להגיע בטיסה פנימית, האורכת כשעתיים וחצי.
סרו קתדרל: צילם גילי חסקין
הדרך המגיעה מצ'ילה:
הדרך המרכזית היא הדרך המפורסמת מכולן. הסוכנויות מוציאות נסיעות מאורגנות המשלבות את כל הנסיעות והשַיט, ואפשר לתאם איתן איסוף מהמלון. מפוארטו מונט (Puerto Montt) נוסעים דרך פטרואה (Petrohué) אל אגם טודוס לוס סנטוס (Lago Todos Los Santos). חוצים את האגם בשיט אל מלון Peulla, שם אפשר לשבור את הנסיעה במנוחה קצרה ולעכל את הרשמים, או לטפס כחצי שעה אל מפל הנאהבים לוס נוביוס (Salto de Los Novios), שהשמועה מספרת שמי ששותה ממימיו שלוש פעמים מתחתן בתוך חצי שנה. בהמשך עוברים דרך הפארק הלאומי ויסנטה פרס רוסלס (Parque Nacional Vicente Pérez Rosales) אל פוארטו פרִיָאס (Puerto Frias), שם נמצאת תחנת הגבול, ואל אגם פריאס. שטים באגם אל פוארטו אלגרה (Puerto Alegre), נוסעים אל פוארטו בלסט (Puerto Blest) וחוצים את אגם נאוול וואפי בשיט אל פוארטו פניואלוס (Puerto Pañuelos), שליד מלון Llao Llao המפורסם והיקר. משם קצרה הדרך לברילוצ'ה.
הדרך הצפונית: אטרקטיבית כמעט כמו המרכזית ומפורסמת פחות. מפוקון (Pucón) נוסעים באוטובוס (יוצא ממשרדי הנסיעות) מזרחה בדרך יפהפייה וחוצים את הגבול לארגנטינה בתחנת הגבול שלרגלי הר הגעש לאנין. משם נוסעים באזור מדברי אל העיירה סן מרטין דה לוס אנדס. הדרך אורכת כשבע שעות, ואף יותר מכך ברכב שכור, בשל העצירות לצילומים ולשוטטות. מומלץ להישאר בעיירה ללילה ולהמשיך למחרת לוויז'ה לה אנגוסטורה (Villa la Angostura) בדרך שבעת האגמים (האוטובוס מפוקון אינו ממשיך בדרך זו, ואפשר לעשות זאת ברכב שכור, בטרמפים או בסיור מאורגן). הנסיעה בדרך שבעת האגמים אורכת כשלוש שעות, אך כדאי להקדיש לה עוד שלוש שעות לתצפיות. מוויז'ה לה אנגוסטורה נוסעים לברילוצ'ה כשעה, או שטים כשעה וחצי.
הדרך הדרומית:
אף שאינה מפורסמת, גם דרך זו יפה. הנסיעה ארוכה וקשה, מאורגנת על ידי סוכנויות נסיעות ומומלצת לתרמילאים בלבד. מפוארטו מונט נוסעים דרומה בדרך שנקראת קרטרה אאוסטרל (Carreter Ausrtal) עד למעיינות פויוואפי (Puyuhuapi). משם ממשיכים אל פוטלאופו (Futaleufú) וחוצים את הגבול אל אגם פוטלאופקן (Futalaufquen), שבפארק לוס אלרסס. משם נוסעים דרומה לעיירה אסקל, או צפונה לאל בולסון (El Bolsón). משם נוסעים בדרך האגמים המערבית אל ברילוצ'ה. הנסיעה מפוארטו מונט לפושואפי אורכת יומיים, משם עוד יום לאסקל ויום נוסף עד ברילוצ'ה.
מתי כדאי?
העונה המומלצת לטיול היא בדצמבר-פברואר, שהם גם החודשים העמוסים ביותר, אם כי גם אז גשום לפעמים. במרס עדיין נעים, ובאפריל נהנים מצבעי השלכת, אולם הימים קרירים, גשומים וקצרים יותר.
מה להביא?
מעיל גשם; פליס ובגדים חמים; כיסוי אטום לתיק; נעלי ספורט לטיולים הרכובים; נעלי הליכה אטומות למים לסיורים הרגליים. מי שלא הצטייד כיאות, יכול לרכוש ציוד טוב בחנות Scandinavian
מסעדות
בסן מרטין דה לוס אנדס: El Regional, המגישה "טבלה" של גבינות, פירות, דגים, חזיר בר ואייל . מגישים שם גם בירות מעולות, בין היתר מתוצרת אל בולסון.
בברילוצ'ה:
ברילוצ'ה היא המקום להתנסות בחזיר ציד (Jabali), באייל (Ciervo), או בדגי פורל מטוגנים בחמאה. מסעדה מצוינת שמגישה את כל אלה היא Familia Weiss (כתובת: פינת Palacios ו-Vicealmirante O'Connor), אבל הפורלים הטובים בעולם, לטעמי לפחות, מוגשים במסעדה Caza Mayor (כתובת: Elflein 96, נסגרה לשיפוצים בינואר 2005 וכולנו תקווה שתיפתח בקרוב). הפָרִיזַ'ה (מסעדת בשרים על האש שבה הסועדים רואים את תהליך צליית הבשר) השנייה בטיבה באזור היא Rincón Patagónico (כתובת: Av. E. Bustillo km 14).
דון אלברטו כבר מזמן איננו רק מקום טוב לאכול. הוא הפך למוסד שאפילו מטיילים צמחוניים (בעל הבית לא מבין לנפשם של קומוניסטים וצמחוניים), אינם מדירים רגליהם ממנו. דון אלברטו מגיש את הסטייקים המשובחים ביותר באזור והוא יכול להתחרות על הכתר הארגנטיני כולו:
El Boliche de Alberto, Villegas 347, tel: 431433. עם הזמן נפתחו שתי מסעדות נוספות, אף הן בבעלותו של דון אלברטו ובני משפחתו. כמו כן הם מתפעלים מסעדת פסטות מעולה , ב- Elfein 49, tel: 434564. המסעדות אינן מקבלות הזמנת מקומות מראש. צריך להגיע, אולי להמתין ולבסוף לשבת לסעוד. בנוסף לבשר, נמליץ כאן מאד על הקינוח המיוחד לבית שזכה לשם Copa Alberto והוא כולל גלידה וניל, דולסה דה לצ'ה (ריבת חלב) וגרגירי יער. הרבה בריאות.
את הפונדו הטוב בעיר מכינים ב-La Marmite (כתובת: Mitre 329). ולסיום, בר נעים: Pilgrim (כתובת: Palacios 167).
מי שרוצה לקנות שוקולד, מומלץ מאד אצל: Frantom – Calle Mitre 183
עוגות נפלאות: מסעדת Turista. אם כי השוקולד שלהם איננו להיט. כתובתם: Mitre 239
הגלידות הטובות בעיר נמכרות בגלידריה בשם Jauja. אלו גלידות משובחות, מחומרים טבעיים ויידע איטלקי, המובאות לכאן מהמפעל הביתי אשר באל בולסון. Calle Moreno 18, tell: 02944-437888
בתאבון
עוד פרטים:
• לשכת מידע לתיירים בברילוצ'ה. כתובת: Centro Cívico. טלפון: 423022 – 02944.
• אתר האינטרנט של ברילוצה: ברילוצ'ה.
• משרדי הפארק הלאומי נאוול וואפי. מיקום: Av. San Martín 24, ברילוצ'ה. טלפון: 423111 – 02944.
גילי חסקין – מדריך טיולים בארץ ובעולם – גם בדרום אמריקה
כמי שהיה שם יש במאמר זה מידע מקיף עלל שלל האטרציות אך כמובן ברמה מאוד מאוד כללית… לא הייתי מוותר על ביקור באף אתר שהוזכר במאמר!
הי גילי שלום
נהניתי מאוד לקרוא את הכתבה על ברילוצה. הייתי בדרום אמריקה עם חברת נתור לפני 3 שנים הגענו עד אושוויה נהניתי מאוד. לצערי עבורי זה טיול של פעם בחיים לא קל, מעייף ומהנה.
האם הדרך הצפונית – שילוב של נסיעה ושייט – אפשרית ברכב פרטי? האם השייט הוא מעבורות גם למכוניות?
תודה.
תודה לך איש יקר שאתה משתף אותנו בחוויות ובידע שלך. יישר כוח !
תודות על המידע במאמר. אנחנו יושבים עכשיו במסעדת EL BOUCHE ALBERTO המומלצת בכתבה. נהיננו מכל ביס. הרמה הגבוהה נשמרת.
כיצד השתרבבה תמונת הקוף החמוד לכאן? עד כמה שאני זוכר לא ראיתי כאלה באיזור ברילוצ'ה – הרי קר מדי עבורם..
היי, צודק
באתר הקודם היו כמה ליקויים וכתוצאה מכך קפצו תמונות מפוסט לפוסט. בינתיים העליתי לאוויר אתר חדש
תודה על תשומת הלב
האם מומלץ לטייל בתחילת-אמצע אפריל? והאם מומלץ להגיע לקרחונים למטה בסוף מרץ ואז לעלות בטיסה לברילוצה?
תחילת אפריל ממש גבולי. סתיו מאוחר. עלול להיות גשום
ובקיץ ?יולי ?אוגוסט?יש טעם להגיע?
זה חורף… אפשר. לדעתי פחות כייף. אלא אם נוסעים לסקי