אירלנד-המלצה לטיול בצפון עם מסלול מפורט

 

 

 

אירלנד זכתה להרבה סופרלטיבים בשנים האחרונות. הרבה מיכלים של צבע ירוק נשפכו על הנייר בתיאורי הארץ. אירלנד מושכת אליה גלים של מבקרים בזכות הצבע המרגיע הזה, שאוהביה המושבעים של הארץ ספרו בו לא פחות מ-47 גוונים. יש בה גם אגמים קרחוניים וצוקים הנופלים בתלילות אל הים. יש בה חצאי איים, לשונות ייבשה החודרות מערבה, אל האוקיינוס האטלנטי ומציאות למבקר שפע של נופים.  גם האדם תרם משלו: עיירות ציוריות לחוף מפרצים, כפרי דייגים שהפכו לכפרי נופש, בתי מידות, ארמונות, טירות ובעיקר גנים, בהם האדם עיצב את הטבע לפי ראות עינו. אירלנד נתפסת ובצדק כארץ שכולה יפה.

 

 

לא רק. אירלנד היא הרבה יותר מחוויית טבע סטרילית. בין גבעותיה המעוגלות וצוקיה הדרמטיים מתגלים סיפורים היסטוריים של ארץ כבושה ולעתים קרובות גם מיוסרת. ראשונים הגיעו אליה בני תקופת האבן שהותירו על אדמתה שרידים  מרשימים של אתרי קבורה, מעגלי אבנים ודולמנים רבי רושם המעוררים השתאות ופליאה נוכח כישוריהם של הקדמונים. בתקופת הברזל, בסוף האלף השני לפני הספירה הגיעו אליה הקלטים, מהם התפתחו הסקוטים, הוולשים והברטאנים, אך רק באירלנד הם שמרו על צביונים כאומה. לא מדוייק לגמרי. אירלנד היא לא ממש קלטית, בדמם של תושביה התערבבו ויקינגים שבאו מנורווגיה והותירו אחריהם לא רק גופות והרס אלא את ערי החוף ובראשם דבלין הבירה. הנורמאנים הגיעו לזמן קצר, ייסדו מבצרים והחדירו מעט דם אנגלי לעורקיהם של תושביה. החל מהמאה ה-12 החלה אירלנד להתמודד עם חמדנותם של שכניהם ממזרח. החל מתקופת הנרי ה-II הגיעו לכאן אנגלים והחלו להתיישב בה. במאה ה-16 נפל דבר, הנרי השמיני ובתו אליזבת הראשונה הפכו את ההתיישבות למסיבית יותר ומכיוון שהנרי השמיני המיר את דת תושבי בריטניה לאנגליקנית, נוסף לסכסוך האתני גם רובד דתי, רווי יצרים. האנגלים נישלו את האירים מאדמותיהם, אסרו עליהם את הפולחן הקתולי ובתקופת קרומוול, המצביא הנערץ והידוע לשמצה, רצחו בהם בהמוניהם.

באמצע המאה ה-19 הגיע לשדות תפוחי האדמה של אירלנד, הכימשון הארור, שפגע ביבולים והפך את תפוח האדמה, עליו התבססה כלכלת האירים, לעיסה ספוגית ודביקה ומאות אלפים גוועו מרעב. התוצאה היתה הגירה רבת עצמה לארצות הברית והגברת השנאה לאנגליה, שרבים תלו בה את הקולר לרעב.

לקראת סוף מאה ה-19, בתקופה בה נבטו זרעי הלאומיות המודרנית קמו באירלנד מנהיגים כמו דניאל אוקונור ובקשו, לא עצמאות, אלא אוטונומיה, Home Rule בלשונם. האנגלים, שטופי שנאה ופחד מהקתוליות, ענו להם בלעג, שכוונתם וודאי ל-Rome Rule, היינו שלטונו של האפיפיור. השליטים לא ראו את הכתובת על הקיר. במלחמת העולם הראשונה בקשו צעירים לאומנים לנצל את חולשת אנגליה ובזמן שאירים רבים אחרים שרתו בצבא הבריטי, קמו עמיתיהם ומרדו באנגלים. קשה לכנות בשם מרד השתלטות חובבנית על כמה מבנים בדבלין הבירה, אך תגובתם החריפה של הבריטים והוצאתם להורג של הקושרים קיבעה את "מרד חג הפסחא" כאירוע מכונן באתוס הלאומי. מלחמת העצמאות שפרצה ב-1921 הבשילה להסכם אנגלו – אירי ולהקמתה של מדינת אירלנד העצמאית. חבל אסטר, שרוב תושביו היו מתיישבים פרוטסטנטים נשאר חלק מהכתר הבריטי.

כנראה שלא היה די באירועים של ראשית המאה, כדי ללמד את הבריטים על מגבלות הכוח. הפלייתם של הקתולים במגורים, בתקציבים ובייצוג,  גררה התמרמרות רבה ובשנות ה-60 של המאה ה-20, על רקע מחאות מרטין לותר קינג בארצות הברית ומהומות הסטודנטים בצרפת, החלו באירים למרוד והפעם רק בצפון, עד שהשלום חזר, כך אנו מקווים בסוף המילניום השני.

"הצרות" כפי שכינו הבריטים את המהומות, הרחיקו את התיירים מצפון אירלנד. במשך שנים היו התיירים מסתפקים בחלקים הדרומיים והמערביים של המדינה, שהם למען האמת האטרקטיביים ביותר.

ראה גם: צפון אירלנד

מתברר שגם לצפון יש מה להציע. נמליץ כאן על סיבוב קטן בצפונה של אירלנד, התופס שני שלישים ממחוז אלסטר.

 

 

 

נסיעה מנמל התעופה של  דבלין צפונה, על האוטוסטרדה M1, עד ליציאה השנייה, אל כביש N3, לאתר Newgrange. עדיין ברפובליקה של אירלנד. במקום מרכז מבקרים ומוזיאון. משם יוצאים שני סיורים:  הקצר, כולל את האתר Newgrange בלבד והשני, המקיף יותר, כולל גם את האתר Dowth. המסורת המקומית מספרת שכאן קבורים המלכים הקלטיים המיתיים, מלכי Tara. אך מדובר באתר מגליתי שמתוארך ל-3200 לפנה"ס. האתר התגלה ב-1699 והחלו לחפור אותו בשנות ה-60. שני האתרים מעניינים. המתעניין הממוצע יכול להסתפק בניורנג' בלבד.

 

 

בשני האתרים, הסיורים מודרכים על ידי אנשי מקצוע. באזור אתרים פרהיסטוריים רבים. ידוע במיוחד האתר טארה, שהוא בעיקרו מעגל אבנים לא חפור, שתפקידו כנראה בעיקר פולחני, אך גם חברתי ופוליטי. האתרים הללו נמצאים בעמק נהר ה-Boyne. ב-2 ביולי 1690 התרחש במקום קרב רב משתתפים, בין שני מלכים: מצד אחד המלך ג'יימס ה-II מאנגליה, שנתמך בלואי ה-16 בצרפת. הם נלחמו כנגד המלך ווליאם ה-III, אף הוא מאנגליה (וויליאם מאורנג') ובני בריתו. הקרב התרחש כאן אבל ניטש סביב דרמה חשובה יותר – מי ישלוט באירופה.  במלחמה לקחו חלק 61000 חיילים: בריטים, דנים, הולנדים, פינים, צרפתים, פרוסים, פולנים וכמובן אירים.

 

 

מניוגרייינג' יוצאים לכיוון סליין (Slane) על כביש R163 וממשיכים לקלס. זהו המקום בו נכתב ספר קלס (Book of Kells) הנמצא כיום בטריניטי קולג' (Trinity College) בדבלין. אפשר  לסייר מסביב לצלב הגבוה שנמצא כאן.

בדרך לאולדקסל (Oldcastle) על כביש R163. ,נמצאים תילי קבורה בהם אגדות ומיתוסים מתנגשים ומספרים סיפורים שונים אודות דרך היווצרותם. גרסא אחת מספרת כי התילים נוצרו על ידי מכשפה שעפה מעל פני הארץ והטילה חלוקים על האדמה!
בדרך לסליין עוברים על פני בקתה קטנה בה נולד פרנסיס לודויג', המשורר מתקופת מלחמת העולם הראשונה. הבקתה הפכה היום למוזיאון קטן המוקדש למשורר.

אפשר לאכול צהרים, בעיר Slane, במלון Conyngham Arms Hotel, ברחוב הראשי. טעים, מהיר ולא יקר. טל' 041-9884444

 

 

חזרה ל-M1  וביציאה הראשונה פונים ל-Monasterboice. במקום מגדל ששרד ממנזר שנבנה במאה ה-5 על ידי St. Buite, שליחו של סנט. פטריק. זהו אחד האתרים הדתיים המפורסמים ביותר באירלנד. האטרקציה העיקרית הם צלבי האבן בני המאה ה-10.

 

 

חזרה ל-M1 המשך צפונה עד Dundalk. ירידה לכביש מס' R173,  המקיף את חצי האי Cooley, עד לעיירה הציורית Calingford. כמה ק"מ לפני העיירה, פאב קלאסי ומסעדה באווירה מסורתית, במתמחה בסטייקים: Fitzpatrick's, טל' +353-(0) 429376139.

דואר אלקטרוני: [email protected]

קלינגפורד, שבנפת Louth היא עיירה ציורית למרגלות הגבעות, לחופו של Calingford Lough,  במקום בתים בוהקים בלבן וגרעין עתיק. המבנה הדומיננטי הוא מבצר המלך ג'והן (King John's Castle)  שנבנה על ידי הנורמנים, ושומר על העיר מכיוון הנמל. מבנה נוסף, הבולט בנוף הוא Holy Trinity Heritage Center, שממוקם בכנסיה מדיוויאלית ומאכסן אוצרות מהתקופה הנורמנית. קלינגפורד מפורסמת בצדפות שלה. בחודש אוגוסט מתקיים במקום פסטיבל צדפות.

מסעדת דגים מעולה: היא Magee's Bistro, ב-Tholse St. . (042-9373751).  מסעדה טובה נוספת היא Kingfisher Bistro, ב-Dundalk St. , טל' 042-9373716.

מקום מומלץ ללינה: Shalom B&B  בבעלות Jackle & Kevin Woods

Tel: 042-9373151. דואר אלקטרוני: [email protected]

 

 

המשך נסיעה לאורך חצי האי קוליי , חציית ה"גבול" לצפון-אירלנד והמשך נסיעה מזרחה לאורך כביש A2. מדרום להרי מורין (Mourne). ההרים הגבוהים בצפון-אירלנד מתנשאים, היישר מעל הים,  לגובה של 852 מ'. ב- Kilkeel, פניה צפונה בכביש מס' B27 עד ל-Silent Valley (העמק הדומם"). סיבוב מעגלי קצר (כשעה), הסמוך ביותר למגרש החנייה.  אפשר לבצע את המסלול המעגלי באורכים שונים. ניתן וכדאי להקיף רגלית את Sally Lough. סמוך למגרש החנייה אגם יפה ובו בירכיות. אפשר לצפות באגם המלאכותי   (Reservoir) שנוצר מהסכר שנבנה כבר ב-1923.  התחברת לכביש B180, עד Newcastel . לחילופין, במקום העמק הדומם, אפשר לצאת מ-Newcastel      ל-Tollymore Forest Park.

 

 

המשך מסיעה לאורך ה-A2, עד Stangford. מעבר במעבורת אל Portaferry ונסיעה יפה, לאורך גדתו המזרחית של Stangford Lough, עד למנזר  Grey Abbey שנוסד ב-1193 ונהרס במאה ה-16. המנזר מרשים בעיקר במיקומו ובגניו. האטרקציה של האזור היא Mount Stewart Gardens.

 

 

הגנים קיבלו את שמם ממשפחת סטיוארט הסקוטית , שהתיישבה כאן ב-1744,  בתקופת ה"נטיעות", כך כינתה מכבסת המילים הבריטית את ההתיישבות האנגלית במחוז אלסטר. הם התעשרו מעסקים שונים, כולל הפעלת מכרות הפחם בצפון אנגליה. רוברט סטיוארט מונה לפקיד המרקיז של לונדונדרי, אולם בנו לורד קסטלר השתתף כמזכיר המשלחת

הבריטית בקונגרס וינה. את הגנים עיצבה המרקיזה השביעית שהיתה דמות ידועה בלונדון.

 

 

הגנים מהממים ביופיים. לא לחינם זכו בשלושה כוכבים של מדריך מישליין. הגנים פתוחים בשעות 10:00-20:00. טל' 028-42788387. אתר: www.ntni.org.uk

הגעה ל-Bellfast. עיר פחות מרשימה, למעט מיקומה האטרקטיבי בשפכו של נהר Lagan אל הים, ולמרגלות ההרים השחורים המתנשאים ממערב לה. העיר צמחה במהירת במאה ה-19, עם פריחת המספנות ותעשיית הטכסטיל והכפילה את גודלה מדי עשר שנים. המבנה המרשים ביותר הוא העירייה (City Hall), בכיכר Donegall, שבנייתו הושלמה ב-1906. ליד הכיכר גלגל ענק, ממנו אפשר לצפות על העיר. זו יכולה להיות פתיחה טובה. כדאי לבקר  בפאב Crown Liquor Saloon, המשמר את הסגנון הויקטוריאני. המלון המומלץ הוא Eropa, הסמוך לבניין האופרה Grand Opera House. כמעט תמיד יש שם הופעה ברמה גבוהה, פעם מחזמר, פעם באלט ועוד. בפאב Robinson, הסמוך למלון, אף הוא, כמעט תמיד משמיעים מוסיקה חיה. מסעדה טובה ולא יקרה: Bourbon. נמצאת ב-60 Great Victoria St.  (מול מלון אירופה), טל':028-90332121

 

 

בסיור העירוני כדאי להתבונן במבנים העירוניים המפורסמים, כמו בית העירייה, קתדרלת סנטה אנה. עצירה לצילום, במגדל השעון הנטוי, הקרוי על שמו של הנסיך אלברט. מבנים בולטים נוספים הם הבנק של אלסטר (1860) ו-Northern Bank, שנוסד ב-1869.

 

 

כנסיה יפה היא סנט מלכיז (St. Malachy's, שנבנה ב-1844 בסגנון נאו גותי המכונה גם "הסגנון האליזבתני".

בבלפאסט נמצא המבדוק היבש הגדול בעולם, והעגורנים הענקיים של מספנת הארלנד וולף נראים למרחוק. במספנות בלאפסט נבנתה אוניית הפאר טיטאניק. מומלץ ביקור קצר במקום.

דומה ששיא הסיור בעיר שמור לחומה המפורסמת וביקור ברחובות הפרוטסטנטים והקתולים. לא מסיבה ויזואלית, אלא בשל הזיכרונות ההיסטוריים שהם מעוררים.

 

 

מערב העיר נודע בזכות ציורי הקיר שבו, המשקפים את הבריתות הפוליטיות והדתיות של שתי הקהילות. דרך שנקהיל (Shankhill Road), שהיא פרוטסטנטית לגמרי, מכילה ציורי קיר המביעים נאמנות לכתר הבריטי, כוח המתנדבים של אלסטר וארגונים פרא-צבאיים שומרי-אמונים-לכתר אחרים. לעומתם, בדרך פולס (Falls Road), שהיא קתולית לגמרי, מופיעים מוטיבים כמו אירלנד המאוחדת, ה-IRA, וכרזות התומכות במחתרת הקובאנית, במאבק הפלסטיני ועוד. אפשר וכדאי לראות גם את בניני האוניברסיטה הסמוכים לגנים הבוטאניים. כל זאת במרחק של 20 דקות הליכה ממרכז העיר.

כדאי לעצור לארוחת צהרים במרכז הקניות הענק של אזור ויקטוריה Station

 מבלפאסט כדאי להמשיך צפונה בכביש A2. במרחק של 15 ק" מבלפאסט, על לשון יבשה בזלתית לגדת Belfast Lough, נמצא מבצר Carrickfergus, הנחשב למבצר הנורמני הגדול ביותר והשמור ביותר באירלנד. כדאי לבקר במבצר, אך הוא נפתח רק בשעה 10:00. טל' 028-93351273. אתר: www.ehsni.gov.uk

 

 

המשך נסיעה צפונה בכביש A2, עדLarne, שם הוא מתחיל להרשים. זוהי דרך אטרקטיבית ביותר. כדאי לנסוע ישר, מבלי להתעכב, עד Glenariff. שם פונים שמאלה (דרומה-מערבה), על כביש מס' A43. נסיעה של רבע שעה, בנוף מרהיב, הצופה אל הרמה הבזלתית הגולשת בתלילות אל הים.  עד Glenariff Forest park, לפני מגרש החנייה של הפארק, שלט שמאלה אל Laragh Lodge (נבנה ב-1890 עבור תיירים שיצאו ללכת אל המפלים).  ממשיכים אל מגרש החנייה העליון ויורדים בשביל המפלים המרהיב, כחצי שעה עד 40 דקות הליכה במורד, עד למלון. משם השביל עולה בתלילות, חצי שעה, עד למגרש החניה. במקרה של קבוצה, הרכב יכול להמתין במלון, דבר החוסך את הטיפוס חזרה. כך גם במקרה ונוסעים בשני כלי רכב. המסעדה נפתחת בשעה 11:00. אפשר להתקשר ולהזמין קפה 028-21758221. www.laraghlodge.co.uk . [email protected]

 

 

חזרה לכביש A2 ב-Cushendall ונסיעה בדרך נופית אטרקטיבית לאורך החוף, לביקור ב-Torr Head (כלי רכב קטנים בלבד). תצפית מרשימה על הצוקים. המשך ב-A2 עד קרוב ל-Ballycastel, לפני העיר, פניה ל-Fair Head, נקודה הצופה אל המפרץ המרהיב מכולם, Murlough Bay משם יוצא שביל מרהיב מערבה, לאורך המצוק.

בליקסטל  (Ballycastel) היא עיירה חביבה לחופו של מפרץ בשם זה. מבט יפה על חוף הרחצה ועל הצוקים. משם יוצאים בקיץ שיוטים אל האי Rathlin, שהוא מקום טוב לצפייה בעופות מים. אי זה היה תחנתם הראשונה של הויקינגים בחופיה של אירלנד.

 

 

תצפית עוצרת נשימה ממש מ-Portaneeveey. המשך נסיעה של כמה מאות מטרים, עד ל  Carrick-a-rede Rope bridge-. הליכה קצרה ונעימה לתצפית על איון מול החוף, חצייה לאיון בגשר חבלים בגובה של 24.5 מ'. זוהי אטרקציה חביבה, אך באי לא רואים שום דבר יוצא דופן. מכאן יוצא מסלול הליכה נעים של 23 ק"מ עד למשושי הבזלתGiant's Causeway. אפשר להסתפק בהליכה מערבה למפרץ הבא, המשך לכפר הסמוך וחזרה בשביל, במקביל לכביש. מוצלח יותר כשרכב ממתין  במקום. ניתן לקבל בלשכת המידע רכב שיקפיץ את המעוניינים לגי'אנט קוסווי או לכול נקודה בדרך, כדי שיוכלו לאסוף את רכבם בתום המסלול. למי שהמרחק נראה גדול מדי, נמליץ לעצור במבצר Dunseverick, הנמצא 8 ק"מ מזרחית ל"דרך הענקים". המבצר, הבנוי על מצוק נפרד, נותר שריד מממלכת Dalriada, שכללה את אנטרים ואת סקוטלנד. אפשר ללכת משם רגלית, 8 ק"מ בנוף מרהיב, עד לדרך הענקים.

 

 

במקום אוטובוס המסיע את המעוניינים, מרחק של ק"מ הליכה. ההמלצה שלי היא ללכת בשביל העליון, הצופה על הצוקים, לרדת בשביל נוח, להמשיך מזרחה אל ה"אמפיתאטרון", לרדת למשושים ולחזור רגלית למרכז המבקרים. מערבה משם, מבצר Dunluce החרב. המקום נסגר ב-17:30. אך לטעמי אין הרבה מה לראות בו. עדיף להמשיך מעט מערבה משם, מפרץ חניה ממנו נשקפת תצפית מרהיבה על המבצר. מערבה משם נמצאת העיירה Portrush. מערבה לה, התחנה האחרונה על החוף – עיירת הנופש הויקטוריאנית Portstewart. כדאי לטפס לתצפית מרהיבה מעל הנמל ולרדת במדרגות אל הטיילת היפהפייה. למי שיש זמן וכוח, אפשר להמשיך מערבה לאורך החוף הזהוב הנקרא Magillian Strand. מעליו, על מדרון הרי Binenvengagh, נמצא Gortmore Viewpoint. המראה מרשים.

 

 

התחנה הבה היא דרי לונדונדרי,  היער הפכה לסמל למאבק הקתולי-פרוטסטנטי בצפון אירלנד. זו עיר נעימה, השניה בגודלה בצפון אירלנד, לגדת נהר פוילה (Foyle), מוקפת בגבעות Sperrin בדרום מזרח וברמת Donegal המערב ובצפון. זו אחת הערים הבודדות באיים הבריטיים שעדיין מוקפת בחומה, שנבנתה בראשית המאה ה-17. עיקר פירסומה של העיר בא לה מאירועי "יום א' העקוב מדם" ב1972, אז נהרגו 14 מפגינים מיריות חיילים בריטיים.

 

 

מכאן, עומדות בפני המטייל, שתי אפשרויות:

 

הארוכה יותר, ממשיכה מערבה, לשטח הרפובליקה האירית, אל התצפית ב-Malin Head, שבקצה הצפוני של האי האירי, התצפית ב-Horn Head, הפארק הלאומי Glenveagh, שייט לאיי אראן, המציעים את החוויה האירית במיטבה. [איים אלו מזכירים בנופם את רמת הBurren הקרסטית וזרועי בולדרים גירניים ענקיים. בשלושת האיים הללו השתמרו עד היום, שרידי התרבות המסורתית וגם שרידים ארכיאולוגיים מרשימים]. תצפיות מרהיבות ממצוקי Bunglass ומשם לאגם Erne שבצפון אירלנד. אפשרות זו מתאימה למי שמתכנן את סיורו רק בצפון ולא תהיה לו הזדמנות אחרת ליהנות מהנופים המרהיבים של לשונות הייבשה הסלעיות החודרות לאוקיינוס האטלנטי ושל המפרצים העמוקים החודרים לייבשה וגליהם מלחכים את ההרים הירוקים.

 

 

אפשרות קצרה יותר היא להמשיך דרומה ומערבה למוזיאון הקָטוָר[1] הנפלא Ulster American Park, הממחיש בצורה חיה את הרעב הגדול באירלנד ואת הגירת האירים לעולם החדש. זהו מוזיאון חי, נושם, בו עוברים המטיילים מתחנה לתחנה, שם ממחישים להם מדריכים מקומיים, לבושים בבגדי התקופה, נפחיה או בית כפרי באולסטר, אניית מהגרים בנמל ומכולת בארצות הברית.

 המשך נסיעה בכביש A32 ל-Enniskellen. אפשרות מעניינית היא לפנות ימינה בדרך B4, עד ל-Kesh שלחוף אגם Erne, לחצות את נהר ה-Erne  ב-E46 ולנסוע לחופו הדרומי – מערבי עד אניסקלן. בדרך אטרקציה – צוקי Magho:  נוסעים עד למבצר Tully. ביקור במבצר החרב שלחוף האגם (זהו גם מקום נוח לטיול לאורך החוף).  חזרה לכביש ומיד פונים ימינה, דרומה, בכביש B81, נוסעים בו קצת ובפנייה השנייה פונים ימינה, לכיוון Lough Navar. נסיעה בדרך נופית יפהפייה עד לתצפית עוצרת נשימה, על האגם ואיוניו.

 

 

חזרה לאניסקלן. מומלץ לצאת לשייט קצר באגם ולבקר ב- Deverish Island ובו שרידי מנזר St. Molaise בן המאה ה-6.

 

 

באזור מספר אטרקציות נוספות:

1.                                           Castel Coole – מבנה נאו- קלאסי מרשים מאד. בעיקר מבחוץ. תוכו מאכזב מעט.

 

2.                                           Florence Court – טירה מרשימה, רק מבחוץ. לטירה גנים יפהפיים.

 

3.                                           Marble Arch Caves – מערות מרשימות. הנוף מסביב יפה מאד והסיור מרתק אורך כשעה ורבע וכולל גם שייט תת קרקעי.

 

 

חלופה מעניינת לאגם Erne הוא אגם Gill (Lough Gill), כבר ברפובליקה האירית, הנחשב לאחד האגמים היפים באירלנד. לחופו של האגם, במרחק של 48 ק"מ מזרחית ל-Sligo, מתנשא מבצר Parke's Kastle, שנבנה ב-1609 על ידי אנגלי בשם זה. על המבצר: www.heritageireland.ie

 

סמוך למבצר מעגן, ממנו מפליגה ספינה לשייט האורך שעה במימי האגם. בעל הספינה ניחן בקול ערב והוא קורא למטיילים משיריו של המשורר האירי הידוע, בן המקום, ויליאם בטלר ייטס (William Butler Yeats)‏ (13 ביוני 1865 – 28 בינואר 1939), שהיה גם מחזאי ומיסטיקן, ייטס היה אחד מהכוחות שמאחורי תחיית הספרות האירית בסוף המאה התשע-עשרה וממקימי "תיאטרון אבּי". יצירתו המוקדמת נטתה למלאות רומנטית ודמוית פנטזיה, כפי שאפשר להתרשם מהכותרת של אוסף יצירותיו מ-1893 – "בין הערביים הקלטי". בשנות הארבעים לחייו הושפע ממשוררים מודרניסטים כעזרא פאונד וממעורבותו בפוליטיקה לאומנית אירית, ואימץ סגנון קשה ומודרני יותר.

ייטס טען שהזהות האירית אינה כרוכה רק בדת הקתולית, אלא בעלת שורשים קלטיים שיש להחיותם. יש לו תרומה חשובה בהחייאת האפוסים הקלטים הקדומים.

לבד מתפקידו כחבר ב"תיאטרון אבּי", שימש ייטס גם כסנאטור בפרלמנט האירי והתייחס ברצינות לתפקידו הציבורי. בשנת 1923 הוענק לו פרס נובל לספרות, על "ההשראה של יצירתו, שצורתה האמנותית הגבוהה נותנת ביטוי לרוחה של האומה כולה" (דברי ועדת הפרס). ב-1934 חלק את פרס גוטנברג לשירה עם רודיארד קיפלינג.

 

 

מכאן נסיעה דרומה- מערבה להמשך טיול ברפובליקה של אירלנד.